פרשת משפטים

פרשת השבוע, פרשת משפטים, עוסקת בדינים וחוקים שעם ישראל מקבל בהר סיני. אחד מהם, מפורסם מאוד הוא "לא תבשל גדי בחלב אמו".

מילים רבות נכתבו על איסור אכילת בשר ואכילת חלב, על הערבוב ביניהם, על ההכשרה שלהם, תלי תילים של הלכות נבעו ממשפט כל כך קטן. אבל במאמר זה ארצה לעסוק בהיבט שלא מדברים עליו מספיק לטעמי – ההיבט המוסרי.

הרב קוק במאמרו "חזון הצמחונות והשלום" מביא דעה נוספת לאיסור לאכול גדי בחלב אמו וטוען שזה לא מוסרי, שזה מוגזם. הרצחת וגם התענגת?

בשלב הראשון ראו דבריו הנוקבים על שתיית חלב:

"עפ"י ההשקפה השלמה, המלאה חסד ה' וטובו על כל יצוריו, יכיר האדם את יסוד מציאות החלב בשדי האם החיה, לא למען יוכל הוא בחזקתו לעשוק אותו לעצמו, כי אם למען תוכל להניק את ילדה הרך, את הגדי שלה האהוב לה מחלב שדיה. הגדי הזה ראוי הוא שיתענג גם הוא, על אהבת שדי אמו לפי תכונתו וטבעו, ואבירות לב האדם היוצאת מחולשתו החמרית והמוסרית, שנתה ועוותה את ההשקפות הישרות הללו... "

לפי הרב קוק שתיית חלב היא עושק, גזל, החלב הרי לא שייך לך אלא לגדי. ועכשיו, בשלב השני, הוא מחבר את טענתו על החלב אל המשפט מהפרשה:

"אבל, בן אדם! אזניך תשמענה... קול אלהים בכח הקורא לך: "לא תבשל גדי בחלב אמו". לא! תעודת הגדי איננה דוקא להיות לברות לשיניך החדות, שהוחדו אמנם גם מורטו, לרגלי השפלתך וזוללותך באכילת בשר, והחלב ממילא לא נועד להיות לתבלין לך, למלאות את תאותך השפלה."

לא תבשל גדי בחלב אמו הוא מסר מוסרי בעיניו של הרב קוק, שאנחנו נוכל ליישם ולהבין רק לעתיד לבוא, כשנתעלה מבחינה רוחנית:

"ביודעך כי הבשר והחלב ביחס תיקון המאכל הם כ"כ רחוקים, כ"כ מתועבים, עד כדי איסור הנאה, בישול ואכילה, תכיר בבא מועד כי חיי החי לא נוצרו בעבור קיבתך התאונית, והחלב עקרו נועד להיות למזון למי שעבורו בא הטבע למלא את תפקידו, כמו שחלב שדי אמך היה לך למבטח בימי הנקתך". (הרב קוק. חזון הצמחונות והשלום)

במילים פשוטות: כשבראתי אתכם, הייתם צמחונים, אכלתם פירות וירקות בגן עדן. אח"כ כתוצאה מההתדרדרות המוסרית בתקופת נח, התרתי לכם אכילת בשר. אבל רגע, זה רק היתר דחוק, בדיעבד, אל תתרגלו לאכול כאן כל יום סטייקים. בשבת כן, בסעודת מצווה כן. וגם אם כן – שתדעו שיש גבול – לבשל אותו בחלב אמו? מה אתם קניבלים? אתם עם קדוש!

יש ערך באכילת בשר בקדושה. כשאוכלים בשר מתוך כוונות וקדושה ולא מתוך תאווה, מעלים אותו במדרגה. אם לא – הוא מוריד אותך למדרגתו. אבל כל זה בינתיים. כי יום אחד, כך מנבא הרב קוק, נעלה כולנו במדרגה הרוחנית ונהייה צמחונים.