מה הקשר בין סולם יעקב, סכינים ומלאכים?

בס"ד

פרשה עם שליחות | ויצא | משה שרון

מה הקשר בין סולם יעקב, סכינים ומלאכים?

מתוך הספר "העולם לא יכול להתקיים בלעדיך"

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה  וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא  וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו. פרשת ויצא. בראשית

יעקב אבינו, כך מספרת פרשת "ויצא", חולם חלום ובו מלאכים עולים ויורדים בסולם. מדוע, שואלים חז"ל, מדוע המלאכים קודם עולים ורק אח"כ יורדים? למה לא קודם יורדים ואז עולים? ובכלל, מה פשרו של אחד החלומות המפורסמים בהיסטוריה?

הרב שמשון רפאל הירש (חי בגרמניה שלפני השואה 1808-1888, איש חינוך דגול) מפרש:

למה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה?

"זו האמת האחת הרמוזה לו. בראשונה: כלל החיים עלי אדמות, כולל אפוא גם את חיי האדם, גם את חייו הוא, מטרתם איננה במישור – לא מבאר שבע לחרן – אלא תעודתם היא במרום וממרום: כל אשר בארץ מוזמן ומיועד להתעלות למטרה עליונה בשמיים: ומטרה זו, שאיפה זו להתעלות, איננה אגדה הבדויה מלב האדם, אלא מציאות יש לה, וקיום עדי עד, יסודה בשמיים, והגשמתה הישירה בארץ.

 

למה המלאכים עולים ויורדים?

הוא רואה מלאכי אלהים ושליחי ההשגחה העליונה, נבראים קדושים, הפועלים בעולם התחתון בגזרת עליון. הנה הם עולים ויורדים, עולים למרום לשמוע פקודות מאת ה', ויורדים – בו, כנגדו.

"הוא רואה, כי גורל האדם איננו נקבע בארץ, בעולם החושים, הוא רואה את שליחי ה'".

(מלאך מלשון מלאכה, מי שעושה מלאכה נקרא מלאך. דהיינו: גם מלאכים הם שליחים, לא רק אנחנו, ההבדל הוא שלמלאכים אין חופש בחירה ולנו כן). "והנה הם עולים ומסתכלים בתמונה האידיאלית של האדם, כפי שעליו להיות, ויורדים ומשווים את תמונתו כפי מה שהוא, ובמידה זו פוגעים בו לטוב או למוטב. וכך היו הם "עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה ויורדים ומסתכלין בדיוקנו של מטה, בעו לסכיניה" (שבאים עם סכין לדקור אותו קלות כדי שיתעורר...) "ויורדין למטה ומוצאין אותו ישן" ישן במקום שנועד לעורר בו מחשבות על תעודתו, שיהא הוא ולבו לאותה מטרה עליונה". (רש"ר הירש בראשית כח').

לכל אחד מאיתנו, לפי הרב הירש, ישנה תמונה שהוא לא מכיר, תמונה אידיאלית, מצב פוטנציאלי גבוה ומדויק שטרם גילה. עולים המלאכים לבדוק את התמונה העליונה, יורדים ומחפשים את האיש, מוצאים אותו ישן, עורכים השוואה, לא מבינים למה הוא לא מתקדם אל עבר התמונה האידיאלית. לא מבינים למה הוא מפזר, מפוזר, מתעסק בכל מה שהוא איננו הוא, מתעסק בלברוח מהשליחות, מהתיקון שלו, מתעסק בלברוח מעצמו. אין להם ברירה, למלאכים, הם דוקרים אותו בסכין, קלות, מנסים לגרום לו להתעורר.

כשאדם מוציא לאור את עצמו, את כשרונותיו, את ה"אני הגבוה" שלו, הוא מייצר נוגדנים, תרופה מונעת, הוא מונע את דקירות הסכין שמיועדות לו. כשיבואו המלאכים ובזיכרונם התמונה האידיאלית שלו - ימצאו אותו עושה שליחותו נאמנה, דואג לתת לאחרים את מה שרק הוא יכול לתת.

אני מאחל לכם, לי ולכל עם ישראל, שכשיבואו המלאכים בפעם הבאה וישוו בין שתי התמונות שלנו, לא תהיה להם ברירה אלא לומר: זה האיש. זו התמונה שראינו שם למעלה.

 

להאזנה לשיעור שמסר משה שרון על פרשת ויצא

 מאמרים נוספים של משה שרון | הספרים של משה שרון | עוד על ספר בראשית

 

 


תגובות