הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה. הרב קוק

הרשמה חינם למגזין הקבלה החודשי

אימייל:
שם:
שיעורים לצפייה
לימוד קבלה באינטרנט
לוח הרצאות וקורסים
ספרים | משה שרון
חנות ספרים ודיסקים
מאמרים
קורס | הרצאה | חוג בית
אימון אישי / זוגי
מן התקשורת
איך עושה משפחה?
לפי הקבלה
זוגיות לפי הקבלה
טיפים לחיים
ספרי קבלה להורדה
חנות ספרים ודיסקים
חגי ישראל לפי הקבלה
פרשות השבוע לפי הקבלה
שאלות נפוצות | קבלה
פיוטים
שעורים להאזנה לפי נושאים

טוען
למה הציבור הדתי מתנגד ללימוד קבלה?

 

זה לא מדוייק לומר שדתיים מתנגדים ללימוד קבלה. יש המון זרמים ביהדות שלומדים קבלה, ישנם גם זרמים שלא מכנים את מה שהם לומדים בשם "קבלה" אבל זו קבלה לכל דבר: כמו למשל חלק מן החסידויות או אפילו הלומדים מכתבי הרב קוק שהיה מקובל עצום.
מה שכן - דתיים מתנגדים ללימוד קבלה למי שאין לו רקע קודם או ללא ידע בגמרא, הלכות וכו' או מרב לא מוסמך, ובד"כ מייעצים לשואליהם שעדיף ללמוד דף גמרא במקום זה. אבל גם הם יודעים היטב שתורת הסוד היא חלק מהיהדות ושכדאי ורצוי להגיע בשלב מסויים גם ללימוד העמוק הזה.
מבעל הסולם אני מבין שבימינו כדאי ללמד קבלה גם את מי שנפשו חפצה בלימוד הזה ואין לו רקע דתי ואל לנו לדחות אותו, אולם, לאחר שהחל בלימוד כדאי להסביר לו שהתורה מורכבת מפרד"ס (4 רבדים של הבנה: פשט, רמז, דרש וסוד) וכל התעלמות מכל הרבדים שלה והתעסקות רק ברובד אחד הוא למעשה מעוות את ההבנה הרחבה והשלמה ולכן כדאי להשתלם בלימוד כל הרבדים.

הרב יהודה אשלג נותן דוגמא יפה ואומר שהדור שלנו הוא כמו אדם הטובע בנהר, הרי לא תאמר לו, תתיישר או תעמוד יפה במים ורק אז אני אציל אותך, אלא אתה תתפוס אותו בכל דרך אפשרית, בלי תנאים, העיקר להציל אותו מהנהר. כן גם הנמשל, לא ניתן בדור שלנו, שנמצא בחשכה נוראית, להציב תנאים מקדימים שהדור לא יכול לעמוד בו.

"אכן, אם נשים לבנו להשיב רק על שאלה אחת מפורסמת מאד, בטוח אנכי שכל השאלות והספיקות הללו יתעלמו מן האופק ותביט אל מקומם ואינם. והיינו - מהו הטעם בחיינו? כלומר מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית היסורים והמכאובים שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה מי הוא הנהנה מהם? או ביתר דיוק, למי אני מהנה?
והן אמת שכבר נלאו חוקרי הדורות להרהר בזה, ואין צריך לומר בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא אפילו להעלותה על הדעת. עם כל זה עצם השאלה בעינה עומדת בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחינו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא התחבולה הידועה, דהיינו, להסחף בלי דעת בזרמי החיים, כדאתמול". הרב יהודה אשלג. הקדמה לתלמוד עשר הספירות.

 עוד שאלות נפוצות בנושא קבלה | לימוד קבלה באינטרנט | יחסי דתיים וחילוניים

 

הדפסה שלח לחבר חזרה לראש העמוד

אפסייט - בניית אתרים בניית אתרים אפסייט