כבר הגיע השעה לשבור את הכבלים שידי עצמי שמות אותם על כל אברי נשמתי. הרב קוק

הרשמה חינם למגזין הקבלה החודשי

אימייל:
שם:
שיעורים לצפייה
לימוד קבלה באינטרנט
לוח הרצאות וקורסים
ספרים | משה שרון
חנות ספרים ודיסקים
מאמרים
קורס | הרצאה | חוג בית
אימון אישי / זוגי
מן התקשורת
איך עושה משפחה?
לפי הקבלה
זוגיות לפי הקבלה
טיפים לחיים
ספרי קבלה להורדה
חנות ספרים ודיסקים
חגי ישראל לפי הקבלה
פרשות השבוע לפי הקבלה
שאלות נפוצות | קבלה
פיוטים
שעורים להאזנה לפי נושאים

טוען
פרשה עם שליחות / קורח / משה שרון / טלית שכולה תכלת צריכה פתיל תכלת?

בס"ד

 

מעובד מתוך הספר "עשרה נכנסו לפרד"ס"

השבוע, ב"מקרה", בכל פעם שדיברתי עם מישהו על תפקיד עם ישראל ו"אור לגויים", הוא טען כלפיי בחזרה ש"כן, אבל תראה איך אנחנו נראים, השחיתות, הבעיות. איפה אנחנו ואיפה עם סגולה?"

פרשת השבוע, פרשת 'קורח', מדברת בדיוק על זה. על הפער בין העתיד, איפה שעם ישראל צריכים להיות ואיפה הם בפועל וכמה עבודה עוד יש לנו, ומספרת את סיפור קורח ועדתו, שתלונותיהם גרמו לכך שהאדמה פתחה את פיה בלעה אותם.

קורח טוען בפני משה ואהרן: "רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה' "(במדבר ט"ז).

חז"ל מספרים במדרשים שמגיע קורח אל משה ושוטח בפניו: שאלה לי אליך, משה - טלית שכולה תכלת צריכה פתיל תכלת? עונה לו: כן. מוסיף קורח ומקשה: בית שכולו ספרי תורה צריך מזוזה? עונה לו: ודאי שכן.

שואלים חז"ל: מה רצה קורח לומר למשה בשאלות הללו? קורח התכוון לומר למשה דבר פשוט מאוד - כולנו היינו במעמד הר סיני, כולנו קיבלנו את התורה, למה שאתה תנהיג את עם ישראל? במה אתה יותר גדול יותר מאיתנו? הרי מנהיג צריך להיות מישהו מיוחד. ואנו - כולנו גדולים, כולנו בדרגה גבוהה, ואתה - בדיוק כמו כולנו.

האם צודק קורח בטענותיו? התשובה היא - כן, בעיקרון קורח צודק. שהרי לפי האמת, כל העם קדושים וכל העם היו במעמד הר סיני וכולנו שווים. אבל זה לא מדוייק. כולם אולי היו במעמד וכולם יהיו לעתיד לבוא קדושים, אבל עכשיו? כולם קדושים?

יתרה מכך, כתוב שלאחר מכן פערה האדמה את פיה ובלעה את קורח ועדתו. מדוע? מפני שבמציאות הנקראת ארץ (רצונות, אדמה), במציאות הזו - קורח לא יכול לחיות. הטענה שלו לא יכולה להתקיים (היא שייכת לזמן עתיד) ולכן אין לו מציאות על פני העולם, הוא לא רלוונטי כרגע. גם משה היה זקוק לשאלות של קורח בשביל התיקון שלו, כי היה עליו לדעת שבתור מנהיג, מחד יש בו קדושה ומאידך עליו להישאר בענווה.

 

 

וזה בדיוק התיקון שלנו

מה אנחנו מנסים לעשות? אנחנו מנסים לטשטש את ההבדלים, את הניגודים, את ההגבלות, את השלבים. רוצים להשוות את כל המציאות ל"אחד", שונאים שלבים וחוקים. יהודי? אומות העולם? כולם בני אדם וכולם בצלם נבראו.

ובאמת מה הבעיה בטענה זו? נכון, מצד העתיד לבוא "וגר זאב עם כבש" - כולנו אותו הדבר. אבל כרגע במצב - לא.

 

 

שלום עכשיו או אחר כך?

כל המתנגדים לתפיסה שאומרת, שעם ישראל נבדל מיתר העמים, וטוענים שעלינו לעשות שלום עם הערבים כאן ועכשיו - האם הם צודקים? ודאי שכן. לגבי ה"שלום" הם צודקים. אבל לגבי ה"עכשיו" - הם טועים. אבל הם מקדימים את זמנם, כי עוד לא הגענו למצב העתידי שמאפשר שלום עם אומות העולם (קודם צריכים לעשות שלום בינינו).  אכן, טוב שיש לנו אנשי 'שמאל', כי הם מזכירים לנו לאן אנחנו צריכים להגיע, שלא נשכח שמצב המלחמה, מצב הבירור והתיקון הוא מצב זמני. אבל כרגע, אם נתנהג כיום כמו שאמורים להתנהג לעתיד לבוא - תגיע ח"ו כליה על עם ישראל.

ראו מה כותב רבי שמשון רפאל הירש, בפירושו על התורה, על הטענה של קורח ש"כולם קדושים" "כל העדה כולם אינם קדושים כבר עתה. הם "אנשי קודש", אנשים בעלי תפקיד קדוש, ייעודם הוא להיות קדושים... אלא עליהם לעלות ולהתעלות בלא הרף לקראת ייעודם הקדוש. אל להם להחליף את המציאות בייעוד, אל יראו את עצמם קדושים, משום שהוקדשו לייעוד קדוש, אלא ייעודם הקדוש יהיה לנגד עיניהם כמטרה רחוקה של שאיפתם" (רש"ר הירש, במדבר ט"ז, ב').

בני האדם נמשכים לעתיד יותר מדי... מנסים לחיות בעולם שלנו בדיוק כמו קורח, מסתובבים בעולם ולומדים דעות עקומות ש'הכל קדוש', ומנסים לחיות את חיינו במדינת ישראל בצורה של 'כל אחד והאמת שלו'... וממציאים משפטים שלא קיימים כמו "איש איש באמונתו יחיה" (עיוות של דברי הנביא חבקוק [ב',ד'] "צדיק באמונתו יחיה").

אלא שבמציאות הנוכחית קיים רובד נוסף, אנחנו מכנים אותו בשם דעת תורה. דעת תורה פירושה, שלמרות שקיימת מציאות של 'הכל אחד' ולכן 'גם זה נכון וגם זה נכון' (יתגלה לעתיד לבוא), הרי שכרגע, במצבנו, המציאות היא שיש קדוש ויש טמא, יש נכון ויש לא נכון, יש מצווה ויש עבירה - זו כל מהותם של שנות התיקון שלנו. ההבדלה. ובמקום לפעול ולתקן את שעלינו לתקן, אנחנו כל הזמן מנסים לברוח מהתיקון ולהידמות לכלל הגויים.

כמו קורח - כך אנחנו. מנסים לטשטש את ההגדרות.

עלינו להפנים כי במציאות הנוכחית שלנו לא הכל קדוש, ולא הכל נכון בכל רגע. יש פסח ויש יום רגיל. נכון שבא לך לאכול חלה בפסח, אז מה? זה לא הזמן... ומדוע אנחנו מנסים לטשטש את ההבדלים? כי בשורש הנפשי שלנו, אנחנו רוצים לחיות ללא גבולות והגבלות.

לכן באה התורה ומדייקת: מה שכשר עכשיו, יהיה חמץ עוד דקה (אפיית מצות למשל). מה שנכון ברגע זה לא בהכרח יהיה נכון אח"כ. "משנכנס אב ממעטין בשמחה ומשנכנס אדר מרבין בשמחה". לצערנו, רובנו לא חיים כך. רוב האנשים מפספסים את תיקון הזמן שלהם, כי הם לא מוכנים לקבל את ההבדלים ולהבין ש"אין יום דומה לחבירו ואין רגע דומה לחברתה" (האר"י, עץ חיים), ושכל רגע הוא הזדמנות אחרת.

 

להאזין לשיעור על הפרשה

 

 

הדפסה שלח לחבר חזרה לראש העמוד

אפסייט - בניית אתרים בניית אתרים אפסייט