אם אתה מאמין שניתן לקלקל, תאמין שניתן לתקן. רבי נחמן מברסלב

הרשמה חינם למגזין הקבלה החודשי

אימייל:
שם:
שיעורים לצפייה
לימוד קבלה באינטרנט
לוח הרצאות וקורסים
ספרים | משה שרון
חנות ספרים ודיסקים
מאמרים
קורס | הרצאה | חוג בית
אימון אישי / זוגי
מן התקשורת
איך עושה משפחה?
לפי הקבלה
זוגיות לפי הקבלה
טיפים לחיים
ספרי קבלה להורדה
חנות ספרים ודיסקים
חגי ישראל לפי הקבלה
פרשות השבוע לפי הקבלה
שאלות נפוצות | קבלה
פיוטים
שעורים להאזנה לפי נושאים

טוען
פרשת ויצא | הרב ניסים פרץ זצוק"ל

 

אנחנו רוצים לדבר מעט ממה שנוכל ללמוד מהפרשה של השבוע. ואנחנו לא נדע מה נאמר, נקרא את הפסוקים והקב"ה יעורר את הדברים מה שצריך לומר. "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" (בראשית כ"ח י'). כפשוטו, לאחר שנצטווה ע"י אביו ואמו ללכת לחרן לקחת אשה מבנות לבן, אז הוא קיים את הציווי. הנה הוא יוצא, ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. הגיע עד לחרן. וילך חרנה – הגיע עד לבתים הראשונים של חרן והנה הוא רואה אותם. "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" (שם, י"א). אומר רש"י (שם, י"ז): אמר (יעקב), אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו? נניח שכיון שנשף עשו בעורפו, והציווי של אביו ואמו חזקים עליו, אז הוא רץ רץ למצווה, ושכח ולא עצר והתפלל במקום שהתפלל אבותיו. טוב, אבל הוא כבר הגיע ליעד, יש לך פה סכנה לחזור. אמר, אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו? מיד קפצה לו הדרך, ויפגע במקום. אז רש"י שואל: וכשעבר יעקב על בית המקדש מדוע לא עכבו הקב"ה שם? הרי הוא עבר משם, הוא עבר דרך המקום. מבאר שבע לחרן, חייבים לעבור דרך המקום, למה מהשמים לא עכבו אותו? ואומר רש"י: איהו לא יהיב לביה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו ומן השמים יעכבוהו? לא. יהיה מי שיהיה, אפילו יעקב שלימא, בחיר שבאבות, שאין כדוגמתו בכל העולם, שופריה דאדם קדמאה יעקב אבינו (בבא מציעא פ"ד ע"א). יעקב אבינו הגיע למדרגה של אדם הראשון קודם החטא. זה היסוד של היסודות של כל התורה והיהדות, של כל קנייני העולם הבא והעולם הזה – איהו לא יהיב לביה, מן השמים יעכבוהו? אם אדם לא שם לב על איזה דבר, הדבר בורח ממנו. בפרט בענייני רוחניות שזה תכלית האדם, תכלית העולם, תכלית התורה. ורואים שיש פה יסוד עצום, איהו לא יהיב לביה... ומן דיהיב דעתיה... אַי אַי אַי! מאן דיהיב דעתיה! הנה, ברגע שיהיב דעתיה, שנתן דעתו לחזור, אפילו שכבר הגיע לבתים הראשונים של חרן, הנה, קפצה לו הדרך. אתה רק חשבת על זה, אתה רוצה את זה, אם אתה רוצה, אל תלך – קח! ויפגע במקום.

הגיע למקום, התפלל תפילת ערבית. ידועה המחלוקת רבי יהודה ורבנן (ברכות פרק ד' משנה א'). לפי רבי יהודה אפשר להתפלל ערבית מפלג המנחה מכיון שזה נקרא הולך ומחשיך. כיוון שקפצה לו הדרך והוא הגיע בפלג המנחה, וכיוון שהוא ממהר לחזור לדרך, התפלל ערבית – ויפגע במקום. אין פגיעה אלא תפילה (תנחומא בשלח ט'). אברהם תיקן תפילת שחרית, יצחק מנחה, יעקב ערבית.

אז מה עושים? יש עוד זמן, עוד השמש לא שקעה. רוצים ללכת. אההה. אמר הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה? מה זה? איפה אתה הולך? תפסתי אותך. כשלא שמת לב, לא שמת לב. עכשיו ששמת לב אלי, אני, יש לי חשק בך, אני צריך אותך, תשאר פה. "וַיָּלֶן שָׁם". למה? למה וילן שם? "כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ!" כי הקב"ה כיבה את השמש, שיקע חמה בעבורו שלא בזמנה. כדי שאותו צדיק ילין במקום הזה. אַי אַי אַי!

אתם יודעים שהיו אנשים בירושלים, במרוקו, שהיו צמים בימי השובבי"ם ששה ימים ברציפות. הם לא היו מגלים את התענית. היו יושבים, מכסים את זה מכולם. אבל ביום ששי, כשכולם היו הולכים לטבול במקווה ורואים את החולשה שלהם, היו מגלים בזה ענין מיוחד. והיו באים ומתפללים אצלם ערבית מוקדם, ועושים קידוש. וכל אחד היה נותן לו משהו לאכול. הרב של הקהילה היה הראשון לתת לו את הכפית הראשונה של המרק מכיון שהוא לא היה יכול לאכול הרבה. הם ראו בזה זכות. אַי אַי אַי! אַח אַח אַח! גם הקב"ה, וילן שם כי בא השמש, למה? מה הקב"ה כל כך מתאווה לצדיק הזה ששיקע חמה בעבורו שלא בזמנה?

"וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו" (בראשית כ"ח י"א). במאמר מוסגר, תלמיד חכם שלומד ביום, מה הוא עושה בלילה? ממשיך ללמוד. מה יש לו לעשות? אם הוא כולו שקוע בלימוד התורה אז על מה הוא חולם בלילה? על הסוגיות שהוא לומד. ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו. גם כשהוא הולך לישון – שם מאבני המקום מראשותיו.

ופה זו הנקודה "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" (שם). רש"י מביא בשם חז"ל: לשון מיעוט, באותו מקום שכב אבל י"ד שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה. בשביל זה התאווה לו הקב"ה. וילן שם כי בא השמש, ארבע עשרה שנה לא ישן היהודי הזה. ישב ולמד יום ולילה, באיזה כוחות! עכשיו שבא הצדיק הזה לבית מלוני יפטר בלא לינה? שינה כזו! אני צריך שיהיה פה! השינה הזו.

וכאן יש רעיון. רעיון עצום ונורא. נורא לחשוב על זה. רש"י מביא בסוף פרשת תולדות את מנין שנותיו של יעקב ומראה שחסר לנו י"ד שנה, אז איפה היה י"ד שנים האלה? מתי – לפני שהוא הלך ללבן! ומתי לפני שהלך ללבן – אחרי שאבא ואמא ציוו אותו, אחרי שעשו רוצה להרוג אותו. פיקוח נפש! איך אתה הולך ללמוד תורה? כיבוד אב ואם! איך אתה הולך ללמוד תורה? מה זה הדבר הזה? מלמד שי"ד שנה ששימש בבית עבר לא שכב בלילה! ידועים הסיפורים על ישיבת וולוז'ין, הישיבה הראשונה, ששם לא היו מיטות. מי שנתפס שהוא הלך לישון, מארגנים לו את המזוודה שולחים אותו הביתה. אם אדם נרדם על הגמרא, בסדר. הוא עייף. אבל אין מושג כזה ללכת לישון.

אני חושב שהרעיון הזה כתוב בזוהר. זה רעיון אדיר. אדם לפעמים פוחד מהרבה דברים, והם גורמים לו להחלש ברוחניות, והוא לא יודע שבשביל להתגבר עליהם צריך לעשות בדיוק להפך – להתחזק ברוחניות. יעקב אבינו, יעקב שלימא, בחיר שבאבות, שופריה דאדם קדמאה, אמר מה עשו יכול לעשות לי? להרוג את הגוף. מה כיבוד אב ואם מצווים אותי? לקחת אשה. בשביל מה? להוליד להבל ולריק? הרי אני הולך מן הפח אל הפחת. אני הולך לבית לבן, לבן הארמי, שפרושו של לבן הארמי שהוא היה יכול לרמות בני האדם בכל מיני כיוונים שהוא רצה. אף אחד לא הרגיש כלום. לבן! בחלוק לבן! יכול לחתוך את האדם, ורק אחרי שהוא הולך עשרה צעדים אז הוא מתפרק. אבל בשעה שהוא חתך אותו, הוא לא הרגיש כלום.

לבן זה שיא הטומאה. לבן זה הסבא של בלק ובלעם. אנחנו מכירים מי הם בלק ובלעם, הם הנכדים הקטנים שלו. הוא לימד אותם. אמר יעקב, פה זה עלול להיות ריסוק רוחני. אמר לבן, אברהם אבינו אשריך, תעלה. אברהם אבינו תיקן עשר דורות מאברהם עד נח. בא יצחק והמשיך, תיקן עשר דורות מנח עד אדם. אז מה הוא עיקר התיקון? לתקן את האדם הראשון, זה התיקון שניתן ליעקב אבינו. אז לבן היה אומר תעבדו הזקנים האלה, אשריכם, תעבדו תעבדו. בסוף איפה הוא צריך לבוא? הבחיר שלכם, השיא, איפה צריך לבוא? לבוא אלי, לקחת את הבת. אני לא אשאיר מכל הרוחניות שבניתם בו כלום. ואפילו אם אני לא אצליח נגדו, אבל "הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי" (בראשית ל"א מ"ג), הנכדים יגדלו אצלי ואז זה נגמר. כל העבודה שלכם הלכה לאיבוד. אַי אַי אַי.

ויעקב אבינו איש תם יושב אוהלים. כל ימי חייו מתעלה ומתעלה בתורה. אַי אַי אַי, הוא הרגיש. אמר, אם אני הולך עכשיו אצל לבן, אני הולך לא מוכן. אני מתרסק רוחנית וממילא גם גשמית. אז בשביל מה לי ללכת? מה יש טעם? לכן, הלך ולמד בצורה מיוחדת כדי לנסוק, לא רק לעלות, אלא לנסוק למעלה למעלה למעלה מדרגתו של לבן, שהידיים הטמאות של לבן, שכל החוכמות הגדולות של לבן, שכל הפטנטים הגדולים של לבן, שרצו לתפוס אותו, אין להם אפשרות של אחיזה, לא יאחזו בקדושתו של יעקב. וישכב במקום ההוא, מלמד שי"ד שנה לא שכב. אמר, זה פיקוח נפש יותר גדול מעשו, ואין בזה שום מצוות כיבוד אב ואם. כי מה הם רוצים? שאני אקים בית? ההמשך שלהם? זה "ניגע לריק". יבואו עוד עשווים ועוד ישמעאלים לעולם, מה עשינו פה?

בשביל לסבר את האוזן. בתקופת המלחמה הקרה בין ארצות הברית וברית המועצות, שעיקר המלחמה היה שכל אחד רצה לגלות את הסודות של השני, פיתחו בארה"ב מטוס ביון חמקן בשם B‑2. הוא היה מסתובב חופשי ומצלם את הכל, והם, כל הטילים שלהם היו יכולים להגיע עד מאה ק"מ ממנו, תשלחו מה שאתם רוצים. הוא מסתובב ומצלם ללא חשש.

יעקב אבינו רצה לנסוק. אמר ללבן, אתה תעשה מה שאתה רוצה, תעשה כל מה שביכולתך לעשות. אמר לרחל "כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא" (בראשית כ"ט י"ב. רש"י: ומדרשו אם לרמאות הוא בא, גם אני אחיו ברמאות. ואם אדם כשר הוא גם אני בן רבקה אחותו הכשרה). אמר לה, אין לך מה לדאוג, אני כבר מוכן. איש תם. אַי אַי אַי!

וישכב במקום ההוא. אנחנו רואים איזה יסוד גדול זה. כל אחד צריך ללמוד, לפעמים בן אדם נקלע למצבים מסוימים, אם זה מצבים של דוחק גשמי, אם זה מצבים מיוחדים של נפש, משפחה, לפעמים הוא מחפש פתרונות, הוא לא יודע שהפתרון הוא שאתה תעזוב הכל ותלך יותר חזק בדרך שלך, ואז הכל יפתר. פתאום הכל מסתדר.

מסופר שהאר"י הקדוש תמיד היה הולך לשמוע את הדרשה של רבי משה אלשיך. הוא היה אומר שהאלשיך גילה את הדרוש של התורה, והאלשיך היה תלמידו בקבלה. כמו שאומר מהרח"ו, מסמיכה שסמך מרן את מורי ורבי ר' משה אלשיך, סמכני אני ר' חיים ויטל. מהרח"ו היה תלמיד של האלשיך, ובקבלה הוא לימד אותו. על כל פנים, האר"י היה הולך להשתתף בדרשת ר' משה אלשיך בשבת. פעם בדרשת פרשת לבן, ויצא יעקב, התחיל האר"י פתאום לצחוק. אחרי הדרשה מהרח"ו אמר לו, מורנו ורבנו, מה החיוך הזה? אמר לו האר"י, תראה אני אגיד לך, אל תפרסם את זה, ר' משה אלשיך זוכה, שכשהוא ודורש על מישהו, אז מביאים אותו. על מי שהוא דורש, הוא בא לשמוע את הדרשה שלו. אז בדרשה זו הביאו את לבן. בדרשה הסביר האלשיך את מה שאמר יעקב ללבן בפרשה "וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים" (בראשית ל"א מ"א). מאה פעם, עשר פעמים עשר. ואז התפלפל האלשיך ואמר, כך וכך התכוון לבן. ולבן התפעל איך הוא יודע את זה? וכך הדבר חזר על עצמו עד שמרוב פלפולו וחריפותו אמר האלשיך איזה דבר, שלבן אמר אַי אַי אַי, חבל, את זה לא ידעתי. לכן צחק האר"י. כלומר רואים מזה מה היה לבן. ותחלף את משכורתי עשרת מונים.

"וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כ"ח י"ב). תתארו לעצמכם איזה שכיבה – קפצה לו הדרך, ויפגע במקום, כי בא השמש, וישכב במקום ההוא, ויחלום, איזה חלומות גבוהים, לאיזה דרגות הוא הגיע. על הפסוק הזה יש בחז"ל הרבה מדרשים – הראה לו כל דור ודור, הראה לו מלכויות עולות ויורדות וכו' (עיין רש"י). בואו ניקח את הדברים בצורה אחרת קצת. ראה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. סולם כפשוטו. והנה מלאכי אלוקים. איפה המלאכים נמצאים? למעלה. היה צריך לומר יורדים ועולים. מה כתוב? והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים, עולים ויורדים, עולים ויורדים.

פעם הלכתי לאיזה אולם, רציתי לעלות להגיד מזל טוב. המעלית היתה כל הזמן תפוסה. אני לוחץ ולוחץ ומחכה ומחכה. בסוף כשהמעלית הגיע למטה, ראיתי שהיא מלאה בילדים. מה הם עושים במעלית? עולים ויורדים, עולים ויורדים. אין להם מה לעשות, זה המשחק שלהם. כולם בחתונה רוקדים, והם עולים ויורדים, עולים ויורדים, ותופסים את המעלית.

והנה המלאכים האלה אין להם מה לעשות? עולים ויורדים, עולים ויורדים, מה זה? אַי אַי אַי! המלאכים רוצים להגיד קדוש קדוש ולא מצאו את הקב"ה. המלאכים יש להם הרגשה איפה שהקב"ה נמצא. ואיפה הם מוצאים את הקב"ה בסוף? רואים שעזב את שמי השמים העליונים, "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" (שם, י"ג). רואים שיעקב ישן על אבני המקום, והקב"ה יש לו נחת רוח, יושב לידו, נהנה לראות את יעקב אבינו. אמרו לו ריבונו של עולם, מלך מלכי המלכים, "כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ? הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ!" (מלכים א', ח' כ"ז), עזבת הכל ואתה בא לפה? אמר להם, מה אתם מדברים, מה אתם מדברים? אתם יודעים מה? תכלית העולם זה האדם. כשבראתי את העולם, היתה לי תכנית איך צריך להיות האדם, ובראתי את האדם הראשון. והוא היה יציר כפי, והוא כיזב. אבל פה, מה שאתם רואים שאני בא לפה, הוא ילוד אשה, בן אברהם ויצחק, והוא הגיע לדרגת אדם הראשון קודם החטא. דמות דיוקנו של יעקב אבינו חקוקה בכסא הכבוד. פרושו של דבר, התכנית הראשונית של איך צריך להראות האדם, בחיר שבאבות, שופריה דאדם קדמאה, אדם הראשון קודם החטא – זה יעקב אבינו.

והמלאכים אומרים רגע, אנחנו יכולים לבדוק. בבקשה, עולים ויורדים, הולכים למעלה לתכנית ובודקים, ויורדים ועולים (חולין צ"א ע"ב). מתפלאים. אומרים, אולי לא בדקנו את הקוים הקטנים? בדקנו רק את השלד, רק את הפנים, הידיים, צריך לבדוק גם את המחשבות הדקות. עוד פעם עולים ויורדים, ובודקים עוד רובד, עוד גידים, ורואים ש"להגיד שבחו שלא שינה". אותה הדמות שחקוקה למעלה – חקוקה למטה. לאיזה דרגה הגיע יעקב אבינו!!!

וככה הוא הולך לבית לבן, אפילו שלא הביא איתו שום ממון, אליפז לקח לו את הכל. אבל הביא איתו עושר רוחני, הביא איתו את המצב שכל הזמן היה דבוק בשם, אפילו בזמן שהיה רועה צאן "בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה" (בראשית ל"א מ'), כל הזמן, ברהטים, בשקתות המים. הזוהר הקדוש מסביר איזה יחודים שהוא היה עושה. וכל העבודה שלו, איזה דבקות היתה לו. כל התורה מונחת בכיסתא, יכול ללכת בלי ספר תורה, הוא עצמו ספר תורה. אַי אַי אַי! יש עוד מה להגיד, אבל אני חושב שנסתפק בזה.

נברך את השם יתברך, הנותן ליעף כוח, רופא חולי עמו ישראל. השם מחייה מתים, כל שכן רופא חולים. הקב"ה – מאמיתת המצאו נמצאו כל הנמצאים, אין עוד מלבדו. מה הכוונה? הקב"ה לא רק ברא את העולם והעולם הולך מעצמו. אין "טבע ומנהגו של עולם", אסור לחשוב ככה. זה לא החלק שלנו, זה החלק של הגויים. ליהודי אין "טבע ומנהגו של עולם". אין כזה דבר – "הולך מעצמו". אפילו שאנחנו רואים דברים שהם הולכים קבוע, אבל זה רצון השם. מאמיתת המצאו נמצאו כל הנמצאים. הקב"ה בורא את העולם רגע רגע. כחומר ביד היוצר. העולם לא קיים, וקיים, בעת ובעונה אחת. ממית ומחייה. כל הזמן ממית ומחיה. גם לפי המדע העמוק, המדענים הגדולים, הפיזיקאים, אומרים שבאדם תאים מתים ותאים חיים, ואתה רואה כאילו שהאדם עומד אבל בעצם הכל מתחלף. וגם ככה כל הדברים בעולם. אין "טבע ומנהגו של עולם", יש השגחה פרטית! השם עשה עושה ויעשה את כל המעשים כולם. אז אנחנו ביד השם!!! אי, ואם תאמר "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כ"א י"ט) – ניתנה לרופא רשות לרפא! על זה אומר הט"ז שעיקר הרפואה היא התפילה, כי עיקר הרפואה היא מהשמים, כי רק הוא "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" (דברים ל"ב ל"ט). מה אתה פונה לרופא? הוא הביא לך את המחלה? מה עשה לך הרופא? למה אתה הולך אליו? מחצתי ואני ארפא, אלא שניתנה רשות לרופא לרפא. כי מה שניתנה הרשות לרופא לרפא, זה שיש ענין של השתדלות של הרופא לרפא. כלומר, הרופא יש לו מצווה להשתדל לרפא, הוא עושה מה שהוא יכול. הם בעצמו אומרים שלא כל דבר הם יודעים, לא כל דבר הם מבינים. הרפואה והחיים והכל הכל, זה ביד השם. ואנחנו מקבלים באהבה וברוב שמחה, אם זה השם – רחום וחנון והכל טוב! גם זו לטובה. כל מן דעביד רחמנא – לטב עביד. בודאי ובודאי שהקב"ה יודע מה שהוא עושה. ועלינו לקבל באהבה, צדיק הוא וצדיק דינו.

ואנא ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, יהי רצון מלפניך שתרחם עלינו ועל כל עמך בית ישראל. הגיע זמן גאולתם של ישראל. אב רחום וחנון, מה נאמר לפניך יושב מרום ומה נספר לפניך שוכן שחקים, כל הנסתרות אתה יודע, והנגלות אתה יודע, שלא היה דור כמו הדור שלנו בריבוי של תורה בכמות ובאיכות. כמה תלמודי תורה יש בארץ ישראל ובעולם, כמה נפתחים עוד ועוד. אפילו ברוסיה. תלמודי תורה, מאות ואלפים, תלמודי תורה וישיבות בכל מקום.

כמה ישיבות קטנות מתרבות, בן פורת יוסף, כן ירבה וכן יפרוץ. כמה ישיבות גדולות, אלפים, מה שלא היה פעם. ישיבה הכי גדולה היה בה ארבע מאות בחורים, היום כל ישיבה הכי פשוטה יש בה אלף תלמידים. האלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים. כמה כוללים, אברכים שממיתים את עצמם באוהלה של תורה, וחיים בדוחק בשביל לקנות חיי עד, לקנות את התורה הקדושה. כמה תלמידי חכמים מרביצים תורה בישראל, בעם ישראל. כמה קובעים עיתים לתורה. כמה דפים, הדף היומי, הדף הבבלי, הדף ירושלמי, משנה יומית, ההלכה היומית, אַי אַי אַי! כמה בעלי חסדים גדולים וטובים יש בישראל. אנחנו רואים בדור הזה פלא עצום. פלא עצום איך שהחסד מתרבה בצורה מאוד מאוד מיוחדת. חתימת הדורות בזכות אברהם, חסד, מגן אברהם. כמה בעלי תשובה יש יום יום. יום יום מתפוצצים אנשים וחוזרים בתשובה. ותשובה, זה לא רק לאלה שלא שומרי תורה ומצוות, שתשובה – כל אחד צריך לעשות תשובה, תשובה, תשובה. הצדיק הכי גדול כל יום צריך להתקרב עוד ועוד. יש לך מקום איפה להגיע, אוהו! אתה מגיע למקום, להידבק בהשם לנצח נצחים. עד שאתה תגיע לשם... למה אתה מחכה? מה אתה חושב שגמרת משהו? תמשיך, תתחזק בעוד ועוד ועוד דברים. כמה בעלי תשובה.

ואפילו כל העם, עם ישראל ריבונו של עולם. כל העם כולם בשגגה. אין להם ברירה, אנוסים מיקרו (נקראים אנוסים). אפילו אנחנו שלומדים ועובדים את השם, היצר הרע משטה בנו בכל מיני כיוונים. מה יאמרו אלה שלא למדו תורה ואין להם במה לשבור את היצר הרע שלהם? בכלל לא יודעים בין ימינם לשמאלם כלום. הם כל הזמן ניזונים מהתקשורת, מתרבות העמים, ומה שהם קוראים, אז שהשם ישפוך את רוחו עליהם. אב רחום אתה הבטחת לנו "אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר" (יואל ג' א'), "וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר" (יחזקאל ל"ו כ"ו). אז אם לא תעשה למען אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב, למען כל הצדיקים שעמדו לפניך, משה ואהרון ויוסף ודוד ושלמה, וכל הצדיקות, אמותנו הצדיקות. ואם לא תעשה, חס ושלום, אפילו למען הדברים האלה, הרי אתה הבטחת "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה" (ישעיהו מ"ח י"א). למעני למעני אעשה. אל אחד יחיד ומיוחד, עשה למען גילוי כבוד כתר מלכותך בעולם. למען יחודך. לישועתך קיוויתי ה'. חזקים וברוכים. שבת שלום.

הדפסה שלח לחבר חזרה לראש העמוד

אפסייט - בניית אתרים בניית אתרים אפסייט