הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה. הרב קוק

הרשמה חינם למגזין הקבלה החודשי

אימייל:
שם:
שיעורים לצפייה
לימוד קבלה באינטרנט
לוח הרצאות וקורסים
ספרים | משה שרון
חנות ספרים ודיסקים
מאמרים
קורס | הרצאה | חוג בית
אימון אישי / זוגי
מן התקשורת
איך עושה משפחה?
לפי הקבלה
זוגיות לפי הקבלה
טיפים לחיים
ספרי קבלה להורדה
חנות ספרים ודיסקים
חגי ישראל לפי הקבלה
פרשות השבוע לפי הקבלה
שאלות נפוצות | קבלה
פיוטים
שעורים להאזנה לפי נושאים

טוען
פרשת חיי שרה | הרב ניסים פרץ זצוק"ל

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים – שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כ"ג א'). למה קוראים לפרשה "חיי שרה" ולא "מיתת שרה"? השם "חיי שרה" יותר מתאים לתאור הזמן שהיא היתה חיה. שרה מגיירת את הנשים, שרה עומדת לימין אברהם, עומדת לימין יצחק בחינוך שלו. עכשיו היא מתה, אז איפה יש פה "חיי שרה"?

את אותה שאלה אפשר לשאול על פרשת "ויחי יעקב". מדוע כאשר נפטר יעקב התורה קוראת לפרשה "ויחי", היה צריך לומר וימת יעקב, מיתת יעקב, אלא באו חכמים לרמוז שהחיים האמיתיים זה לא פה בעולם הזה. דווקא עכשיו כאשר הצדיקים עוזבים את העולם, עלמא דשיקרא, זה "חיי שרה", אז הם מתחילים לחיות. אז הם נדבקים בחי החיים, מתחילים לעלות ולעלות ולעלות ולהתחבר בחיים הנצחיים לנצח נצחים באדון הכל, באין סוף ברוך הוא. לכן קראה התורה לפרשה "חיי שרה".

רש"י שואל למה כתוב "שני חיי שרה"? הרי המשמעות של "ויהיו חיי שרה" הם כמו "שני חיי שרה", כלומר הסיכום של חיי שרה שהם מאה עשרים ושבע שנים, אז למה להכפיל? אומר רש"י כולן שווין לטובה. כוונת רש"י היא, שזה כמו מה שאמרו אצל אברהם אבינו בהמשך הפרשה "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" (בראשית כ"ד א'). כלומר לא היה לאברהם אבינו שום בטלה בחיים שלו, הכל היה מלא. ואברהם זקן. טוב, זקן מצד המציאות שהוא כבר בן מאה שבעים וחמש שנה. לא, ואברהם זקן בא בימים, הוא בא עם כל הימים כאחד. כלומר כולם מלאי תוכן, רצופים אהבה לבורא יתברך, לא היה רגע שלא עמד בנסיון, לא היה רגע שעמד במנוחה. בא עם הימים, ימים מלאים ושלמים. אותו דבר נאמר גם בשרה, שלא יחסרו האמהות. כמו שהאבות הן הן המרכבה, גם על האמהות שרתה שכינה. ענן קשור, נר דולק, ברכה שרויה בעיסה. אלו הסימנים של בית המקדש. הקב"ה שכן על אוהל האמהות. "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים", אל תחשוב שכאן מדובר רק על זמן חיי שרה, לא, "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה", אלה כולם שווים לטובה. כל רגע ורגע, כל יום ויום, כל שבוע ושבוע, לומר לך שגם האמהות הקדושות, היו דבוקות בהשם יתברך.

גדול מה שנאמר בשרה על מה שנאמר באברהם – "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (בראשית כ"א י"ב). למה שמע בקולה? אשה צריכה לשמוע בקול בעלה! מה זאת אומרת שמע בקולה? אמר לו הקב"ה, כיוון שאתה עסוק בחסד ועסוק בבני אדם, אי אפשר שאתה קצת לא דבוק מספיק. אבל היא, שעליה נאמר "הִנֵּה בָאֹהֶל" (בראשית י"ח ט'), כל הזמן היא יושבת באוהל, דבוקה, מתחברת, ותהילים, וצדקות, אז פשוט יש לה יותר זמן להיות נביאה. אז היא נביאה יותר גדולה ממך, ואתה חייב בתור נביא לשמוע בקול נביא יותר גדול. לכן "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ", להראות לך שגדולה השכינה ששרתה על האמהות הקדושות.

השטן בעקדת יצחק היה מושבת כמה ימים (מדרש תנחומא). עזב את כל העולם, לא היה שווה לו לרדוף אחרי העולם באותו זמן. אמר, הם כולם ביד שלי, כשאני אחזור אני אטפל בהם. אין מה לפחד, הם לא יברחו. הזקן הזה, אני חייב להזיז אותו קצת מהדעה שלו. והוא הולך אחרי אברהם אבינו ומנסה מפה ומפה, כמו שכתוב שהשטן הלך ונעשה לפניהם כנהר גדול והגיעו המים עד צוארו של אברהם. זה לא נהרות וימים כפשוטם, אלא נהרות וימים של מחשבות שהשטן מכניס לאברהם אבינו. מה אתה חולם חלומות? מה אתה הולך לעשות? אבל אברהם אבינו לא זז מאמונתו בהשם.

עוד מעט מגיעים להר המוריה והוא (השטן) לא מרוויח כלום. אז מה הוא עושה? הוא אומר, לפחות נתפוס את הצעיר, אולי נוכל להזיז אותו משהו. הצעיר, אַי אַי אַי. אז הוא הולך ליצחק ואומר לו, יצחק, מה אתם הולכים לעשות? אני רואה שאתה הולך עם אבא שלך באותה דעה, באותו חשק, באותה התלהבות. אומר לו יצחק, מה זאת אומרת? אנחנו הולכים להקריב שה לעולה להשם. אמר לו השטן, אבל תסלח לי, אני חושב שהוא רימה אותך. איפה השה? איפה השה לעולה? הנה העצים הנה המאכלת. תדע לך, הוא רוצה לשחוט אותך! אמר לו יצחק, איזה שטויות אתה מדבר! לשחוט אותי? אבא שלי ישחט אנשים? אבא שלי זה נביא גדול!!! אתה יודע מי זה אבא שלי?! איך אתה מדבר?! אסור לך לפתוח את הפה!!! אמר לו השטן, טוב, אתה יודע מה? תשאל אותו.

הנה יצחק שואל אותו, ואברהם אבינו אומר לו, מה אני אעשה בני, אלקים יראה לו שהשה הכי טוב בעולם זה אתה! אז...!!! הוא עמד בנסיון! וילכו שניהם יחדיו. הוא הלך עם אבא שלו יחד, כמו לפני שהוא ידע שהוא השה. בא אליו השטן ואמר לו, נו אתה רואה? אמר לו יצחק איזה שטויות אתה מדבר! אין נביא כמו אבא שלי! אם אבא שלי אמר שהשם אמר, אז השם אמר! אני כולי שלו!!! לך לך מהר מפה, זרק אותו בשתי ידיים.

אמר השטן אני כבר לא יכול יותר, אני רואה שפה אני לא אשיג כלום, הם כבר הגיעו לעקדה. מה הוא יעשה? אמר, לפחות נרוויח משהו. נלך לזקנה הזאת, להבהיל אותה קצת, היא לא יודעת כלום מה קורה פה. הלך לשרה אמנו, אמר לה את יודעת איפה אברהם? אמרה לו מה אתה מדבר?! פשש...!!!, אברהם ויצחק!!! הוא לקח אותו, הבן שלי הגיע לשיא! לקח אותו ללמד אותו עבודת שחק, לקח אותו למקום המקדש, להראות לו איך מקריבים קרבנות, איך בונים את בית המקדש, איך עובדים את השם. התחיל השטן לצחוק, אמר לה מה את מדברת?! בואי תראי, הנה, הוא עכשיו עומד ושוחט אותו. אז שרה אמרה מה???!!!... אשה, סוף כל סוף אמא, כמה חיכתה במשך תשעים שנה עד שנולד. מה היא תעשה עכשיו? היא נבהלה ומתה, פרחה נשמתה. עליה השלום.

אז אומר ה"אור החיים" הקדוש, אַי אַי אַי, אז מה אדם חושב? למה מתה שרה? – בגלל עקדת יצחק! אם אברהם לא היה עוקד את יצחק, שרה היתה חיה אולי מאה שנה ותשעים שנה ושמונה שנים, היתה מאריכה ימים. חס ושלום שתחשוב ככה. "שני חיי שרה". אלה הם השנים שהשם כבר נתן לה לפני שהיא באה לעולם, והיא זכתה למלא את כולם, כולם שווים לטובה. אלא שהקב"ה מכפר לצדיקים על מה שעשו, ומביא להם משהו (סיבה) לפני שהם נפטרים כדי לגמור את התיקון. כיוון ש"וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ" (בראשית י"ח י"ב) כאשר התבשרה על ענין לידת יצחק, אז נפטרה באותו הרגע שהתבשרה על עקידת יצחק. אבל ביום הפטירה מלאו ימיה מיום ליום משנה לשנה, ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום מחדש לחדש (ראש השנה י"א ע"א). לכן, "שני חיי שרה" – כולם שווים לטובה.

הקב"ה דייק את הענין. להראות לך שאין מקרה בעולם. אין שום דבר שרופא קובע ולא בני אדם. אנחנו רואים סיבות: זה – קרה בגלל זה, אם הוא לא היה עושה ככה – אז היה ככה, ואם היה ככה... אם היו מגלים מוקדם... אם היה עושה כך... אבל אין בדיעבד אצל הקב"ה! הכל מתוכנן, והכל מסודר, והכל מובטח לטובה בצורה מאוד מאד מיוחדת. אין בריאת העולם, שהשם ברא את העולם (בעבר), אלא השם בורא את העולם רגע רגע. מאמיתת המצאו נמצאו כל הנמצאים (רמב"ם, יסודי התורה פרק א'). הוא אחד, איחוד המציאות. אין מציאות אחרת חוץ ממציאותו. הקב"ה נמצא בתוך כל דבר ודבר. הוא מנהל כל דבר ודבר, והשליטה שלו. אחד הוא ואין אלוה מבלעדיו. אני ראשון ואני אחרון. השם מתקן אותנו. לא בגלל שכר ועונש. השם מתקן לנו את השכר. את הטוב והרע ואת הבחירה של האנשים, מתקן השם ע"י ההנהגה הפנימית הגדולה הזו. הקב"ה יודע לסבב את זה בתוך זה ולהביא את האדם לתיקון, לשלמות.

יהי רצון שיהיה רפואה שלמה וישועה גדולה לכל חולי עמו ישראל. ואני מבקש מכל שומעי האתר, די בכל אתר ואתר, שיתפללו ויבקשו רחמים על כל חולי עמו ישראל ובכלל גם אנוכי, כדי שנמשיך מדי שבוע בשבוע להעביר את השיעור הזה, אמן כן יהי רצון.

* * *˜ ™

בסוף דבריו רומז מו"ר זצוק"ל על מה שמובא בהרבה מקומות בספרי הרמח"ל, על ההנהגה הפנימית הנסתרת, הנהגת היחוד, הגזירה העליונה, שכולה רחמים גמורים – רישא דלא אתידע, הנקראת בפי חז"ל הנהגת המזל וגם "כך עלה במחשבה", המתלבשת בהנהגה הגלויה של העולם הזה שהיא הנהגת המשפט הנקראת גם הנהגת שכר ועונש – זעיר אנפין, וזאת על מנת להחזיר כל רע לטוב ולהביא תיקון לעולם. ונביא בזאת את דברי הרמח"ל בכללים ראשונים סי' ל"ד "ואמנם עוד רצה הקב"ה והרכיב שתי ההנהגות, עד שאפילו מה שיבוא לפי הגזירה העליונה, הנה הקב"ה יסבב לתלות הגזירה ההיא באיזה מעשה של האדם, שאגביו יגלגל כל הנגזר עליו, כענין יסורין דרבי, שעל ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו (ב"מ, פ"ה ע"א). ועוד מה שאמר בספר דעת תבונות סי' קס"ו "ולפי שהקב"ה רוצה באמת תיקון הגמור של העולם וביטול הרע לגמרי, על כן הוא רוצה ללכת עם הצדיקים בדרך הנהגת היחוד שזכרנו, שלא יועיל להם צדקתם להצילם מיסורי העוה"ז. וזה לא מטעם השכר ועונש ודאי, אלא כדי שיתוקן על ידם התיקון השלם. וזה טוב להם ודאי, שאז יקבלו שכר יותר גדול ממה שהיה להם לקבל לפי זכותם גרידא."

ואם יורשה, אומר כאן גם כמה מילים בנימה אישית. את השיחה הזו הקלטתי לאחר שבועיים בהם שכב מו"ר על מיטת חוליו. חשבנו כולם בתחילה שמדובר בשפעת חזקה אך בסוף התבררה לנו המצב האמיתי. לאחר שהשתפר קצת מצבו של מו"ר הרהבתי עוז וביקשתי לבא לביתו ולהקליט את שיחת פרשת השבוע. הרב קיבל בקשתי. לא היתה לי כוונה להטריח את הרב ח"ו, אלא לחזק את רוחו ולהראות שאנחנו אופטימים, להראות שאנחנו לא מוותרים על הרב ולא על השיחות הקדושות של פרשת השבוע ולא נוותר לעולם. כך, בלב שבור אשר במר בוכה אך בפנים מחייכות נכנסתי לחדרו. לא אאריך, רק אומר שזו אחת השיחות העמוקות המרגשות והמחזקות ביותר ששמעתי מפי מו"ר זצוק"ל. כולה רצופה אהבה ואמונה וביטחון בשם יתברך. באתי לחזק ויצאתי מחוזק. זכותו תגן על כל עם ישראל.

דברי הרב על הפרשה באדיבות הר' רפאל רחמים ואתר https://sites.google.com/site/rabbinissimperetz/

 

עוד על פרשת חיי שרה בראי הקבלה

הדפסה שלח לחבר חזרה לראש העמוד

אפסייט - בניית אתרים בניית אתרים אפסייט