כשמסתכלים באמת בצד הטוב של כל אחד,מתאהב האדם על הבריות בחיבה פנימית, ואינו זקוק לשום אבק של חנופה. הרב קוק

הרשמה חינם למגזין הקבלה החודשי

אימייל:
שם:
שיעורים לצפייה
לימוד קבלה באינטרנט
לוח הרצאות וקורסים
ספרים | משה שרון
חנות ספרים ודיסקים
מאמרים
קורס | הרצאה | חוג בית
אימון אישי / זוגי
מן התקשורת
איך עושה משפחה?
לפי הקבלה
זוגיות לפי הקבלה
טיפים לחיים
ספרי קבלה להורדה
חנות ספרים ודיסקים
חגי ישראל לפי הקבלה
פרשות השבוע לפי הקבלה
שאלות נפוצות | קבלה
פיוטים
שעורים להאזנה לפי נושאים

טוען
ארץ זבת חלב ודבש? | משה שרון ותמר דורון

החלק של תמר: 


שבועות הוא אחד החגים האהובים עלי. כל שנה אני שמחה לאסוף את חוברות המתכונים שמגיעות עם העיתונים (ואני שומרת עליהן בקנאות) ויעידו חברי שהאירוח החביב עלי הוא ארוח חלבי.
רובנו אוהבים מאכלי חלב ובשבועות זה הופך לחגיגה שלמה כשהשיחה נסובה סביב שאלת המפתח האם אתם שייכים לאלו שאוהבים עוגת גבינה אפויה, או עוגת גבינת פירורים.
לכן נראה לי שזה הזמן האידאלי לדון בשאלה חשובה יותר, האם החלב בכלל בריא לנו?

בואו נתחיל את הדיון בכמה עובדות לגבי החלב:
להזכירכם, החלב נועד במקור להזין את היילוד. לכן הוא מכיל כמות גדולה של חלבון, סוכר ואף הורמוני גדילה – כל אלו חיוניים לרך הנולד, לזרז את צמיחתו.
בני האדם הינם היצורים היחידים עלי אדמות, אשר ממשיכים לצרוך חלב גם בבגרותם.
החלב הנפוץ ביותר כיום הינו חלב הפרה. הסוכר שבו נקרא לקטוז והחלבון של החלב הוא קזאין.
תהליך העיכול בגוף שלנו נעשה בעיקר על ידי אינזימים, אשר מפרקים את המזון לחלקיקים קטנטנים וכך הגוף יכול לקלוט את רכיבי המזון ממערכת העיכול ולנצל אותם לצרכיו. לכל קבוצת מזון (חלבונים, סוכרים וכו') יש את האינזימים המתאימים לה. ללא אינזימים אלו לא נוכל לעכל את המזון.
האינזימים הדרושים כדי לעכל את החלב הם "לקטאז", אשר מפרק את הלקטוז ו"רנין", אשר מפרק את הקזאין.
לתינוקות יש רמה גבוהה של אנזימים אלו ולכן הם יכולים לעכל חלב בצורה טובה, אולם לאחר גיל שנתיים חלה ירידה ניכרת ברמת האנזימים ואצל מבוגרים היא אף נמוכה יותר.
חלב פרה מכיל כמות גבוהה של לקטוז וקזאין.

לפיכך, צריכת חלב פרה עלולה לגרום לבעיות בריאותיות שונות, החל מבעיות במערכת העיכול כגון שלשול, גזים, נפיחות וכאבי בטן המשך בבעיות בדרכי הנשימה כגון ליחה מרובה ואף אלרגיות. הורמוני הגדילה שנמצאים בחלב גם עלולים להיות מסוכנים לנשים עם נטיה לסרטן שד.
התעמולה הרבה הקוראת לצריכה מוגברת של חלב, טוענת שהוא מקור מצויין לסידן. אכן, קשה להגיע לצריכה המומלצת של סידן (כ-1000 מ"ג ליום), ללא מוצרי חלב. אולם האירוניה היא, שהסידן הנמצא בחלב פרה, פחות זמין לנו עקב רמה נמוכה יחסית של זרחן ומגנזיום. צריכת סידן ללא מגנזיום עלולה באופן פרדוקסלי לגרום לבריחת סידן מהעצמות!
 

אז מה עושים?

 


ראשית, ניתן לקבל סידן ממקורות מזון אחרים, כגון:
- סויה ומוצריה
- ירקות, בעיקר עלים ירוקים כמו ברוקולי, אבל גם נבטים ופירות כמו תאנים וחרובים
- שקדים ואגוזים
- שומשום ומוצריו (טחינה היא מקור מצויין, רצוי גולמית משומשום מלא. טעם של חלווה, ללא הסוכר)
- קטניות ודגנים מלאים
 

ובכל זאת, שבועות בפתח, אז איך אפשר בלי גבינות?

 

 

 


אז לאוהבי הגבינות, לכו על גבינות עיזים!
חלב העיזים מכיל פחות לקטוז מאשר חלב הפרה ולא רק שהוא מכיל יותר סידן, הוא אף מכיל יותר זרחן ומגזיום, מה שהופך את הסידן שבו ליותר זמין עבורנו.
חומצות השומן בחלב העיזים קצרות יותר מאשר בחלב הפרה, לכן הן מתעכלות מהר יותר – תוך חצי שעה לעומת 3 שעות של חלב הפרה! המשמעות הבריאותית של זה היא כפולה: גם החלב פחות משמין (כלומר גבינת עיזים משמינה פחות אפילו עם אחוזי שומן גבוהים יותר) וגם הוא גורם לפחות בעיות כי הוא נמצא פחות זמן במערכת העיכול – גם לפחות בעיות עיכול וגם מערכת החיסון לא מספיקה לזהות את החלבון שלו כחלבון זר ואז נגרמות פחות אלרגיות!
חלב העיזים דומה יותר לחלב האם שלנו מאשר חלב הפרה. הכמות הקטנה של הלקטוז שבו מאפשרת גם לאנשים עם רגישות ללקטוז לצרוך אותו.

 

 

למי שבכל זאת מתעקש לצרוך מוצרים מחלב פרה, בבקשה לפחות תקפידו על מוצרים שמכילים כמות קטנה יחסית של לקטוז, כגון יוגורט וקוטג'.
פתרון טוב יכול להיות גבינת ריקוטה:
גבינה זו מיוצרת על בסיס חלבוני מי גבינה ולכן תכולת החלבונים שבה מתאימה יותר. כמו כן היא מכילה כמות גדולה של סידן (כ-500 מ"ג ב-100 גרם גבינה). כמובן שעדיף לאכול ריקוטה מחלב עיזים...

 

 

צריכה של חיידקים פרוביוטיים תעזור כי החיידקים הנהדרים האלו עוזרים לנו בין השאר לפרק את הלקטוז.

 

 

לבסוף, דבר מאד חשוב שכדאי להקפיד עליו: לא לאכול גבינות שמכילות חומר משמר. לצערי, הרבה גבינות, בעיקר מלוחות וכל הצהובות, מכילות חומרים משמרים.
רוב גבינות העיזים לא מכילות חומרים משמרים וגם רוב הגבינות הרכות. קנו כל פעם כמות קטנה ואז לא צריך חומר משמר – מי אמר שגבינה צריכה להישאר במקרר שבועיים?

 

אז זהו להפעם. כבר יש לכם את המתכון לעוגת הגבינה המנצחת? תזכרו, הכל מסתכם לעיניין הפרופורציות והאיזון הכללי: גם אם אכלנו עוגת גבינה והשתוללנו עם הבלינצ'ס יום אחד, אפשר להקטין את הנזק בצריכה של גבינות מתאימות יותר ולעזור לגוף שלנו להתמודד בעזרת חיידקים פרוביוטיים ואנזימי עיכול והעיקר - לחזור מחר לתזונה בריאה יותר.
חג שבועות שמח!

החלק של משה:

ולגבי העניין המוסרי:

פרה כמו כל אם, מייצרת חלב עבור תינוקה. בתעשיית החלב, מפרידים את העגל מאמו ונותנים לו לאכול כל מיני דברים אחרים כדי שאנחנו נוכל לשתות את החלב. לא רק זה, מעברים את הפרה באופן מלאכותי ונותנים לה הורמונים כדי שתפיק עוד חלב. בנוסף, בערך בגיל חמש, פרות מתעשיית החלב נמצאות כבר אחרי כמה הריונות, מתחילות לקרוס, ליפול מהרגליים אז מעבירים אותם לשחיטה בתעשיית הבשר.
האם מותר לנו לשתות את החלב המיועד לעגל?

 

לפי הרב קוק מדובר בגזל:

 

 

 


"השימוש בדברים שהם קנינו הטבעיים של בעה"ח, אפילו בשעה שאין האדם נוטל על ידם את חייו מן העולם, כחלב הבהמה הנחלבת וצמרה של הנגזזת, הנה נזרע אור זרוע בתורה האלהית שתצא צמחה בתור ההערה השכלית היותר עדינה, שגם באלה יש צורך לרשמי הדרכה ורגשי מוסר יקרים לאות, שכ"כ יהיו רמים וקדושים עדינים ושלמים החיים עד שההשתררות היתירה באין כל רגשי משפט ומוסר - שהאדם בחולשת אהבת עצמו העוברת כל גבול נגש אל הפרה העניה, ואל הרחל הנאלמה ונוטל מזאת את חלבה, ומזאת את צמרה - לא תתאים עם ההערה השכלית הבאה בעקב התמלאות ההערה התורית שתופיע בעולם, מחוזק ההכרה של דרכי ד' וכבוד שמו, שתתנשא בכח האהבה הטהורה והקדושה."
במשפט אחד הוא אומר – זה לא מוסרי.
"ראוי אמנם להכיר שאין כאן פגם מוסרי אם יוקח הצמר מהכבש, בשעה שגם לבעל הצמר, הכבש עצמו, יקל ע"י זה משאו, ועכ"פ לא יצר לו ולא יזיק לו, אבל מגונה הוא כשנוטל אותו להנאתו, בשעה שהבעלים האמיתים הטבעיים, הכבש עצמו צריך לו, אז ראוי מצד ההערה השכלית להכיר הדבר בתור גזל משפט הבא רק מתגרת יד התקיף על החלש. וכן הדין עם החלב הנחלב, ראוי ג"כ לתן מקום שתצא במועדה הרשימה הראויה שיש יחס אמנם ללקיחת החלב מבעה"ח עם לקיחת חייו ובשרו ממנו, דהיינו בשעה ואופן המצערו והמונע ממנו טובה ותועלת עצמית טבעית נאותה לו. עפ"י ההשקפה השלמה, המלאה חסד ד' וטובו על כל יצוריו, יכיר האדם את יסוד מציאות החלב בשדי האם החיה לא למען יוכל הוא בחזקתו לעשוק אותו לעצמו, כ"א למען תוכל להניק את ילדה הרך, את הגדי שלה האהוב לה מחלב שדיה. הגדי הזה ראוי הוא שיתענג גם הוא על אהבת שדי אמו לפי תכונתו וטבעו, ואבירות לב האדם היוצאת מחולשתו החמרית והמוסרית שנתה ועותה את ההשקפות הישרות הללו, הגדי הרך לא יעמוד לפי ערך מוסרו השפל להתרפק גם הוא על אהבת אמו ולשמח גם הוא בזיו החיים, כ"א ישחט ויהיה לאכלה לקבת האדם הזוללה לנפשו הנשפלת האומרת "אוכלה בשר". ומעתה מה תהיה תעודת החלב אם לא לבשל בהם את הגדי הנשחט שכ"כ טבעית היא ההרכבה של שני אלה העצמים, החלב והגדי הרך, העומד להיות ניזון דוקא ממנו? אבל, בן אדם! אזניך תשמענה דבר מאחריך קול אלהים בכח הקורא לך: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כג). לא! תעודת הגדי איננה דוקא להיות לברות לשיניך החדות שהוחדו אמנם גם מורטו לרגלי השפלתך וזוללותך באכילת בשר, והחלב ממילא לא נועד להיות לתבלין לך למלאות את תאותך השפלה. בידעך כי הבשר והחלב ביחס תיקון המאכל הם כ"כ רחוקים, כ"כ מתועבים, עד כדי איסור הנאה בישול ואכילה, תכיר בבא מועד כי חיי החי לא נוצרו בעבור קיבתך התאונית, והחלב עקרו נועד להיות למזון למי שעבורו בא הטבע למלא את תפקידו, כמו שחלב שדי אמך היה לך למבטח בימי הנקתך. איסור חיבור הבשר עם החלב יכפול את הרושם המוסרי שראוי להיות רשומו הולך ונחקק ג"כ מעת המעבר. בעוד לא צמח האור הזרוע לעתיד לבא, אף שעוד לא נשלם חינוך האנושיות להיות מובנת הערת הלב, לעת המאושרה שתוכל בנקל ההערה השכלית להופיע שלא לבד אכילת בשר ראויה למניעה, מצד מעלת המוסר הטהור כאשר יתנשא לראש, כי גם אל החלב הנחלב יש ערך חטא וגזל מוסרי, כשיהיה נלקח באופן הדומה ללקיחת הבשר, ע"י צערו והפסדו של החי ע"י מניעת התפתחות טובת ילדיה, שיוכרו אז מטעם שערי צדק הנפתחים בעולם לבעלים הברורים של קניניהם הטבעיים שהם להם מתנת אלהים נכבדה. זה האור יחדור דווקא ע"י איסור אכילת בשר בחלב עם כל הרחבתו וחומריו, המורה על יקרת ערך תעודתו, התעודה האלוקית הצפונה בזה שרק באופן ההנהגה המעשית לשם עבודת ה' ושמירת חוקיו, כדי להרחיב על ידם משכיות של דעת האלהים הטהורה היא פועלת לצרף את הבריות דור אחר דור. "

' ומעתה מה תהיה תעודת החלב אם לא לבשל בהם את הגדי הנשחט שכ"כ טבעית היא ההרכבה של שני אלה העצמים, החלב והגדי הרך, העומד להיות ניזון דוקא ממנו?' – הוא אומר, אם לקחתי ממנה את החלב שלה, מה יותר טבעי מלבשל בזה את הגדי?
' אבל, בן אדם! אזניך תשמענה דבר מאחריך קול אלהים בכח הקורא לך: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כג). לא!' – כלומר, התורה כתבה במפורש, לא תבשל גדי בחלב אימו, כדי לרמוז לך על היחס הנכון בין חלב לבשר.
'תכיר בבא מועד כי חיי החי לא נוצרו בעבור קיבתך התאונית, והחלב עקרו נועד להיות למזון למי שעבורו בא הטבע למלא את תפקידו, כמו שחלב שדי אמך היה לך למבטח בימי הנקתך. איסור חיבור הבשר עם החלב יכפול את הרושם המוסרי שראוי להיות רשומו הולך ונחקק ג"כ מעת המעבר'. מה הוא רוצה להגיד? שהתורה התירה לנו אכילת בשר, התירה לנו שתיית חלב אבל בזהירות.... למה? נולדתם טבעוניים ולעתיד לבוא גם תהיו טבעוניים אז היא רמזה את זה באמירה – לא תבשל גדי בחלב אימו...
למעשה הרב קוק אומר – זה לא שלך, איך אתה יכול לשתות חלב בידיעה שמי שזה שלו, נלקח בכוח מאמא שלו. ומדוע נלקח מאמו? כדי שחס ושלום לא ישתה "לנו" את החלב... אם העגל ישתה את החלב – אין תעשיית חלב. במילים אחרות, לא אמורה היתה להיות תעשיית חלב. בעבר, גידלו את הגדיים או העגלים בחצר ומהחלב שהם הותירו נעשה שימוש ע"י בני אדם...


 

 

עוד על שבועות לפי הקבלה | חזון הצמחונות והשלום


הדפסה שלח לחבר חזרה לראש העמוד

אפסייט - בניית אתרים בניית אתרים אפסייט