אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב. תהלים א 

הרשמה חינם למגזין הקבלה החודשי

אימייל:
שם:
שיעורים לצפייה
לימוד קבלה באינטרנט
לוח הרצאות וקורסים
ספרים | משה שרון
חנות ספרים ודיסקים
מאמרים
קורס | הרצאה | חוג בית
אימון אישי / זוגי
מן התקשורת
איך עושה משפחה?
לפי הקבלה
זוגיות לפי הקבלה
טיפים לחיים
ספרי קבלה להורדה
חנות ספרים ודיסקים
חגי ישראל לפי הקבלה
פרשות השבוע לפי הקבלה
שאלות נפוצות | קבלה
פיוטים
שעורים להאזנה לפי נושאים

טוען
ספר הזוהר

בס"ד
ציטוטים נבחרים על חשיבות לימוד הזוהר הקדוש

ומי שזוכה לטעום באמת טעם של רזי תורה, יודע הוא כי כל העבודה השלמה רק על זה היא בנויה, [על] לקרב רחוקים, וללקט ניצוצי הקדושה מכל מקום שנתפזרה... ובעוונותינו הרבים, העוסקים רק בלבושי התורה הינם טועים בזה מאד, ד' ירחם עליהם ויסלח להם בגודל חסדו.
[הרב קוק, אגרות הראי"ה ב עמוד קנג ]

אם דורי היה שומע לי, היה לומד כבר מגיל תשע ספר הזוהר, וכך היה יורש יראת שמים במקום יראה חיצונית. הרב איזיק מקומרנו, ספר "נוצר חסד".

אוי לאלו הרשעים האומרים שהתורה אינה יותר מספור בלבד, והם מסתכלים בלבוש ולא יותר, אשרי הם המסתכלים בתורה כראוי. יין אינו יושב אלא בכד, כך התורה אינה יושבת אלא בלבוש זה. וע"כ לא צריכים להסתכל אלא במה שיש תחת הלבוש. זהר פרשת בהעלותך אות ס"ד.

כי בלי ספק בהיותם עוסקים בפשטיה ובסיפוריה לבדם היא לובשת בגדי אלמנותה ושק הושת כסותה וכל האומות יאמרו לישראל מה דודך מדוד, מה תורתכם מתורתנו, הלא גם תורתכם סיפורים בהבלי העולם אין עלבון תורה גדול מזה, ולכן אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. הקדמת חיים ויטאל על שער ההקדמות.

ומי שלא לומד פנימיות התורה מתחייב בנפשו, כי גם בעסק שאר חלקי התורה יפול, ומי שאינו רוצה בלימוד זה, רק בלימוד הנגלה בלבד, מתדבק 'באתר דמותא'. ורק ע"י לימוד סודות התורה יזכה לאור החיים. הרבי מליובאוויטש

מי שלא ראה אור ספר הזהר לא ראה אור מימיו. ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב

ובגלל שעתידים ישראל לטעום מאילן החיים שהוא ספר הזוהר הקדוש, יצאו על ידו מן הגלות. ר' שמעון בר יוחאי, ספר הזוהר.

הבעש"ט צוה לאנשיו שקודם כל תפלה ילמדו מאמרי זוהר. ר' יצחק בר ישעיה עטיה.

ולעולם אין כח בנו להפשיט התורה ממלבושיה אם לא הרשב"י ע"ה וחבריו. הרמ"ק.

לשון הזוהר הקודש הוא מסוגל לנשמה אף שאינו מבין כלל מה שאומר כמשל הנכנס לחנות של בושם אע"פ שלא לקח כלום מכל מקום ריח טוב קלט עמו. ר' משה חיים אפרים מסדילקוב

כשלומד זוהר יעיין בכל מלה ומלה. כי כל אות הוא חידוש בפני עצמו. ודברים הנראים כפשט אינם אלא סוד. כי הזוהר כולו אורה. רבי חיים הכהן, הנהגות טובות, אות מו'

מזמן אשר הציץ וזרח אור יקרות של שני מאורות הגדולים ספר התיקונים וספר הזוהר קיימו וקבלו היהודים קהל עדת ישראל להחזיק בלימוד הקדוש של התיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן, והגם דאין לאל ידם להשיג ולהבין סוד אמרות טהורות שבספרים הקדושים האלה אף על פי כן שותים בצמא את דבריהם ומתלהבין בקריאתן מאד מאד. רבנו יוסף חיים, הבן איש חי.

הבה נקוה כי באופן כזה כל אחינו בית ישראל יקבעו לימוד בספר הזוהר הקדוש יחד עשיר ואביון קטון וגדול שם הוא. ומה טוב ומה נעים אם ישתדלו לקבוע חברות ללימוד הזהר ובפרט לעת כזאת אשר ניצוצי הגאולה החלו לפרוח עלינו להשתדל בלימוד הקדוש הזה המסוגל לביאת משיח צדקינו. הקדמת הרבנים לזוהר דפוס ג'רבה

לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו. והוא תיקון גדול לנשמה, לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקב"ה, מכל מקום נתלבשה בכמה סיפורים, ואדם הקורא ומבין הסיפורים נותן דעתו על פשט הפשוט. אבל ספר הזוהר הן הסודות עצמן בגלוי, והקורא יודע שהם סודות וסתרי תורה, אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג. ר' חיים דוד יוסף אזולאי, החיד"א, מורה באצבע,אות מד'

כל ספר הזוהר מיוסד על מוסרים גדולים עד אין שיעור, ובפרט להיות מרכבה ליחוד קוב"ה ושכינתי', ומעיר עיני ישנים מתרדמתם, ומסיר לב האבן, אם אבן הוא נימוח, וגם הוא סגולה להינצל ממים הזידונים מים המרים המאררים חכמת החיצוניות, וכל הטועם ממנו יטעום בעצמו אשר אין חכמה בעולם כחכמת עמקו סתרי טעמי תורה, וכל החכמות מבלעדה לאפס ותוהו נחשבו. ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, מהרצ"ה, סור מרע ועשה טוב
כי האמת הוא, שאין הזהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות, וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות הם למעלה ממקום וזמן. ר' שמעון בר יוחאי, הזהר, ויצא

אין שיעור וערך למעלת ההוגה בדברי אלקים חיים, בספר הזוהר וכל הנלוים אליו, ובדברי חכמי אמת וביותר בכתבי הארי ז"ל הברורים… כי ע"י העסק התמידי יגלו שערי אורה ופתחי חכמה לכל ההולך בתום בדרך ה', אשר חמדה נפשו לקרבה אל היכל מלך הכבוד חי העולמים ב"ה, ועל כן יהיו ברוכים כל המתנדבים לעסוק בכמה אפילו שעה או שתים ביום מדי יום ביומו… ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ויחשב כאילו עומד הוא כל היום תמיד בחצרות ה' ומשכנותיו ברזין דאורייתא. הרב ראי"ה קוק, אוהב ישראל בקדושה.

ידע כבודו, שכל עיקר כוונתי בחוברותי, ובכל מה שאני כותב, הוא רק לעורר לבב תלמידי חכמים, זקנים וצעירים, לעסוק בעיון בפנימיות התורה… וללמוד את כל הספרים עם דברי זוהר הקדוש וספרא דצניעותא, ספר הבהיר וספר יצירה, וכל מדרשי חז"ל, בעיון ובבקיאות, צריך על זה התמדה גדולה, ממש כהתמדת הש"ס ופוסקים. אמנם לא הכל מוכנים לזה מטבע נפשם, על כן כל מי שאינו מסוגל ולבו לב חריף, ודאי שעליו להאריך בעומק פלפול ופוסקים, אבל מי שמוכשר לעסוק בעיון חכמתא וקבלה על כן הוא צריך לסדר לו סדרים קצרים… אבל עיקר לימודו צריך שיהיה להכיר את קונו. הרב ראי"ה קוק, אגרות א'

שיתחזק כל בר ישראל ללמוד בזוהר הקדוש אף שיעבור עליו כמה נסיונות להפריד אותו חלילה מללמוד בזוהר הקדוש וכן אם עבר עליו כמה נסיונות מבני אדם המגושמים בחומר שלהם שהם ליצני הדור רחמנא ליצלן והוא יושב ביניהם כשושנה בין החוחים... שיתחזק בעל נפש מישראל הרוצה לדבק בדביקות הבורא ברוך הוא... אף על פי שנראה לו במקצת איזה פעמים שהוא כשושנה בין החוחים אל ישגיח על זה חזק ונתחזק בכח האין סוף ברוך הוא וברוך שמו. הרב אליעזר בר שם טוב פפו, דמשק אליעזר, בהקדמה דרך הקודש אות יב'

לימוד הזוהר בגירסא בעלמא בונה עולמות וכל שכן אם יזכה ללמוד ולהבין פירוש מאמר יעשה בו תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד הפשט שנה תמימה. הרב שלום בן משה בוזגלו, כסא מלך, תיקון מג' אות ס'

מה שאנו רואים שיש בני אדם שאין דעתם נמשכת אחר ספרים קדושים ונוראים מאוד כגון ספרי הזוהר וספרי האריז"ל וכיוצא, אעפ"י שיש בהם חידושים נוראים מאוד מאוד המאירים עינים ומתוקים כדבש, והם נמשכים דייקא אח עניינים אחרים כגון חקירות, דע כי זהו מחמת מזגם, כי שאינם יכולים לסבול את הדבר הקדוש באמת, ובאמת בודאי יש לו בחירה ויש לו כח לשבר את מזגו הרע, אבל מאחר שנולד במזג רע כזה, הוא צריך לסבול מרירות גדול לשבר את מזגו וטבעו הרע. ספר שיחות הר"ן ז"ל סי' מ'

זהו הטעם שרשב"י צווח כל כך על זה, וקורא לעוסקים בפשט התורה, שהם ישנים בתרדמה, כי אינם פוקחים עיניהם כלל לראות באהבה שהקב"ה אוהב אותם, כאילו הם ח"ו כפויי טובה אליו. ועוד, שאינם רואים ואינם יודעים דרך הקדושה כלל, ואת הדבקות בו יתברך.
והרי התורה מצוה ואומר "ובו תדבק" (דברים י, כ). ואף על פי שפירשו על המתדבק בתלמיד חכם, אבל סוף סוף אין מקרא יוצא מידי פשוטו. והאמת, שצריכים ישראל לידבק בו ממש בדביקות גמור, לדעת דרכיו המיוחדים על פי קדושתו, וללכת בהם. והנה על כן אמרו: "שיר השירים –קדש קדשים" (שה"ש רבה, סוף הפתיחה). כי הוא מיוסד ממש על זה העניין, ומפרש האהבה הזאת, וכל ההשתדלות שמשתדל הקב"ה להתדבק בקדושתו עם ישראל, שישראל צריכים להקביל כנגד זה תשוקה אליו יתברך, להתדבק דביקות ממש.
והנה זה פרי הגלות בעוונותינו הרבים, ששכחו ישראל את הדרך הזה, ונשארו ישנים, משוקעים בתרדמתם, ואין שמים לבב לזאת. אבל תורה חוגרת שק על צרתה. והנה אנחנו במחשכים כמתי עולם, כעורים ממש המגששים קיר. לישרים לא נאוה ללכת בדרך הזה, אלא אדרבא לפקוח עיניים עיוורות, ולראות אהבת ה', ולדעת הקדושה ודרכיה, להתקדש בה ממש. ר' משה חיים לוצאטו, הרמח"ל, מאמר הויכוח, עמוד צז'


 


רבי שמעון בר יוחאי – מתוך שיעור של הרב יובל הכהן אשרוב

ההילולא
ל"ג בעומר - מדליקים מדורות, מכינים חץ וקשת, עולים למירון, לקברו של ר' שמעון בר יוחאי. זה הזיכרון הלאומי פחות או יותר מהיום הזה. אבל למה? מה המקור למנהגים האלו, מה הנהירה ההמונית הזאת לציון התנא האלקי ר' שמעון בר יוחאי דווקא ביום הזה?
שבועיים לפני ל"ג בעומר כבר אפשר לראות אהלים פזורים לאורך קילומטר מהציון. ביום ההילולא, הוא יום הפטירה, הכבישים סגורים ומאות אלפי אנשים עושים דרכם באוטובוסים אל הציון. פשוט פלא פלאים לראות איך רבע עד חצי מליון אנשים הולכים ביום אחד למקום אחד, כל פעם, שנה אחר שנה, ועוד לאן? לקבר של נפטר! רק אם נלמד מי זה ר' שמעון ומה אפשר להשיג ביום הזה נוכל להבין את הפלא הזה.
יום ההילולא זה יום הפטירה של הצדיק. זה יום שמחה, כי ביום הזה נשמת הצדיק מתגלה בכל העולמות. חלק מנשמת הצדיק נמצאת תמיד על הקבר, חלק יותר גבוה ממנה מתגלה בערב שבת, ערב ראש חודש וט"ו בכל חודש. ביום הפטירה של הצדיק, יום ההילולא, הנשמה מתגלה במלוא עצמתה וכל מי שהולך לקבר הצדיק יכול להתחבר איתה ברמה זו או אחרת, בהתאם להכנה ולזיכוך שלו. אנשים על קברי צדיקים רואים ישועות ביום ההילולא, ובפרט על ציון הצדיק ר' שמעון בר יוחאי, יש אין ספור סיפורים על ישועות ופלאי פלאים, מרפואה ועד שידוכים, פרנסה התעלות בתורה, ירידת גשמים, פקידת עקרות ומה לא. אנשים עם נמק ברגל, רגע לפני הקטיעה הגיעו לציון בכסא גלגלים, קמו במאמצי עליון למעגל הרוקדים (בל"ג בעומר יש עשרים וארבע שעות מעגלי רוקדים בר' שמעון) ושוב לא חזרו לכסא הגלגלים. אנשים שהסתמאו שבו וקיבלו את מאור עיניהם אחרי תפילות מעומקא דליבא ביום ההילולא על הציון, נשים זכו להפקד בפרי בטן אחרי ששפכו ליבם בציון בל"ג בעומר. כמובן שכמה שהצדיק הוא במעלה יותר גדולה, כך יש יותר משמעות לביקור בקברו ביום ההילולא שלו. ר' שמעון זה ראשי תיבות של 'עיר וקדיש משמיא נחית' שפירושו מלאך וקדוש ירד משמיים, וזו הכתובת המתנוססת על שער קברו. פלא שיש כל כך הרבה מבקרים בציון הרשב"י בל"ג בעומר?!
שמעתי משם הרבי מלובאביטש שהמעלה שהיתה לרבי שמעון על שאר התנאים היתה עצומה. התנאים היו גדולי התורה שבאו אחרי הנביאים ואנשי כנסת הגדולה, הם חיו בימי המשנה והגמרא, כלומר, לפני ואחרי חרבן בית שני. ידוע שהתנאים היו בדרגה רוחנית כזאת גדולה שיכלו להחיות מתים, ובכל זאת אף בין התנאים היה מצוין במעלה. ידוע שבימיו של ר' שמעון לא נראתה הקשת בשמים,וזאת מעלה גדולה. אחרי שהחריב הקב"ה את העולם במי המבול שם את הקשת אות בשמים שיותר לא יחריב את עולמו על ידי המבול. ומאז כל פעם שהעולם נמצא בדינים קשים וראוי להחרב מפני מעשי הבריות נראית הקשת בשמים לאות ולסימן שהשבועה שנשבע הקב"ה שלא יחריב את העולם על ידי המבול יותר היא זאת המגינה על העולם, ולולא היא היה מחריב את העולם. בימי ר' שמעון לא נראתה הקשת כי הוא מיתק בזכויותיו את כל הדינים והגן על העולם, וזה מה שהעיד על עצמו 'יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין מיום שנברא ועד עתה, ואלמלי יותם בן עוזיהו עמנו - מיום שנברא העולם ועד סופו'. בזהר מסופר שפעם ראה ר' שמעון את מלאך המות הולך וחרב בידו. שאל אותו לאן הוא הולך וענה לו מלאך המות שהוא הולך לעשות מגפה בעיר. חטף לו ר' שמעון את החרב (כלומר, עכב את הגזירה) ואמר לו 'לך תאמר לקב"ה שכל זמן שר' שמעון קיים אין מגיפות בעולם'. עלה מלאך המות חזרה למרום ואמר לו הקב"ה 'אל תשגיח בר' שמעון ותורתו'. ירד מלאך המוות בשנית אך ר' שמעון לא הניח לו לעשות את המגיפה, אמר לו 'כל זמן שר' שמעון קיים אין מגפה בעולם'. יצאה בת קול משמים ואמרה 'אשריכם צדיקים שהקב"ה גוזר ואתם מבטלים, אתם גוזרים והקב"ה מקיים'.

תורת הסוד - ספר הזהר
ר' שמעון זכה שעל ידו התגלתה תורת הסוד לעולם. הגמרא מספרת שר' שמעון בר יוחאי, ר' יוסי ור' יהודה בן גרים ישבו ושוחחו על מלכות רומי. אמר ר' יהודה מה נאים מעשיה של אומה זו, תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק ור' שמעון ענה: כל מה שתקנו - לצורך עצמם תקנו. תקנו שווקים כדי להושיב בהם פרוצות, מרחצאות כדי לעדן בהם את עצמם וגשרים כדי ליטול בהם מכס. סיפר ר' יהודה בן גרים את הדברים ונתגלגלו ונשמעו למלכות. גזרה מלכות רומי: יהודה שנתן מעלה לרומים – יתעלה. ר' יוסי ששתק ולא הסכים עמו – יגלה לציפורי, ר' שמעון שלא די שלא הסכים אלא אף גינה – יהרג. הלכו ר' שמעון ובנו ר' אלעזר והתחבאו במערה בפקיעין. מיד עם בואם נעשה להם נס נבקע להם מעיין ליד המערה וצמח להם עץ חרובים. זה היה מאכלם כל השבוע ובשבת הפכו החרובים לתמרים. במערה זאת ישבו שלש עשרה שנה קבורים בחול עד צואר, כדי שלא יתבלו בגדיהם. מופשטים לגמרי מגשמיות, תרתי משמע, אפילו מבגדיהם היו מופשטים. רק לתפילה היו יוצאים, לובשים את בגדיהם ואח"כ שוב פושטים אותם ומטמינים עצמם בחול. נפש חיה לא ידעה על מקום המצאם, רק אחד היה בא לבקרם פעמיים ביום. אליהו הנביא. במשך שלש עשרה שנה, בהן שהו במערה, זכו שאליהו הנביא יתגלה אליהם פעמיים ביום וילמדם סודות התורה. אחרי שיצאו מן המערה התחברו החברים עם ר' שמעון והיו יושבים ולומדים ביחד ואז גילה ר' שמעון את סודות התורה שלמד מפי אליהו הנביא, ואלו נרשמו בצורה מוסתרת בספר הזהר.
על ספר הזהר נאמר 'בזכות ספרא דא יפקון בנ"י מגלותא ברחמי', כלומר, 'בזכות הספר הזה יצאו בני ישראל מהגלות ברחמים'. ר' שמעון חי בדור שאחרי חרבן הבית, ומאחר שעם חרבן הבית גלתה שכינה מישראל, נתן הקב"ה ספר שבכח העיסוק בו יכולה להמשך שכינה חזרה לישראל. ספר הזהר פרוש על כל המאה עשרים וחמש מדרגות, כנגד מאה עשרים וחמש מדרגות אליהם מחולקת הנשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, שגם הם מחולקים לחמשה חלקים כל אחד, וכל חלק מהם גם מחולק לחמשה חלקים. ספרי הקודש הרגילים כתובים כל אחד בדרגה אחרת, בהתאם למחבר אותם, דרגות מדרגות שונות, אולם ספר הזהר פרוש על כל הדרגות לכן כל מי שיעיין בו, יהיה מי שיהיה יקבל הארה לנשמה שלו. לכן ידוע שבספר הזהר אפשר אפילו סתם לגרוס, כלומר, לקרוא בלי להביו וזה גם מועיל זה מזכך את הנשמה ובונה עולמות עליונים. לכן לאורך כל הדורות יהדות ספרד במיוחד במרוקו, תוניס וכד' עסקו הרבה בס' הזהר, בלי הבנה, רק גרסה, לקרוא אותו. במוצ"ש אחרי הבדלה האבא היה לוקח את הילדים והולכים לחבורת זהר.

כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק
הגמרא אומרת 'כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק', ולמרות שהכוונה שם היא שגם כשאין הלכה כר' שמעון כדאי הוא לסמוך עליו בשעת הדחק, הרי שלכל אמרה של חכמים יש עמקויות גדולות, והזהר אומר שבימות משיח אם לא יחזרו ישראל בתשובה יהיו נסינות קשים מאד שיבואו עלינו. תהיה זו שעת דחק גדולה לישראל, ואומרת המשנה 'כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק' הזו. אלו שיסמכו על ר' שמעון וילמדו בספר הזהר ינצלו, ואם יהיו רבים מאד יושיעו את כל ישראל. כי הזהר הוא אחד הכלים החזקים ביותר להגנה מפני השליליות והתחברות לכוחות החיוביים.

יום פטירתו – מיתוק הדינים
ימי 'ספירת העומר' הם הימים שממחרת הפסח ועד שבועות. ארבעים ותשע ימים בהם ממתינים עד שיהיה אפשר להקריב מנחת עומר חדשה ולאכול מן התבואה החדשה שצמחה לאחר הפסח. ימים אלו הם גם הימים שבין יציאת מצריים ל'מתן תורה', אלו ימי קטנות בהם אנו עמלים לקנות בכח יגיעתינו את אותם אורות מהם זכינו רק לטעום ביציאת מצרים. בימים אלו מפסח ועד ל"ג בעומר נפטרו עשרים וארבע אלף מתלמידי רבי עקיבא, עשרים וארבע תנאים גדולי עולם, שעם מותם נשאר העולם שמם מתורה. חמישה בלבד מכל התלמידים נשארו, חמישה שהיו צינורות להמשיך שוב את כל התורה לשאר העם ולדורות הבאים, ואלו הם: ר' שמעון בר יוחאי, ר' מאיר בעל הנס, ר' יהודה בר עילאי, ר' יוסי בן חלפתא ור' אלעזר בן שמוע. כל יום מימי 'ספירת העומר' עומד כנגד ספירה אחרת משבע הספירות התחתונות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. היום השלשים ושלש בספירה עומד כנגד הוד שבהוד, שבו מתגלים הדינים הכי קשים. ביום זה נעצרה המגיפה שקטלה בתלמידי רבי עקיבא, וביום זה נפטר ר' שמעון מן העולם כדי שימתק בזכותו את היום הקשה הזה. וכך, בזכות ר' שמעון הפך יום זה מיום שבו דינים קשים ביותר שורים ליום שמחה וסגולה, יום ישועה ופדות ליודעים לנצלו כראוי.

ביום שבו נפטר ר' שמעון מן העולם קרא לשבעת החברים שנשארו מן החבריא על מנת לגלות להם סודות שעוד היו שמורים אצלו – הגילויים האלו נקראים 'אדרא זוטא'. אלו סודות שלא נתגלו מששת ימי בראשית, כשהתחיל ר' שמעון לאמרם ירדה אש משמיים והתלמידים יצאו מן הבית. ר' שמעון קרא להם אחד אחד והושיבם לפניו. חלק ישבו אכן לפניו חלק ישבו בצדדים וחלק ישבו בפינת הבית. כשדיבר ר' שמעון קרן אור פניו, כמו שקרן אור פניו של משה. וכך אומר הזהר הקדוש : "אמר ר' אבא, לא גמר המאור הקדוש לומר חיים, עד שנשתככו דבריו. ואני כתבתי, וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי. ולא הרימותי ראשי כי האור היה גדול, ולא הייתי יכול להסתכל. בתוך כך נזדעזעתי, שמעתי קול הקורא ואומר 'אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לו'. אח"כ שמעתי קול אחר 'חיים שאל ממך וגו''. כל אותו היום לא נפסק האש מן הבית, ולא היה מי שיגיע אליו, כי לא יכלו, מחמת שהאור והאש היו מסבבים אותו. כל אותו היום נפלתי על הארץ וגעיתי. אחר שהלכה האש, ראיתי את המאור הקדוש, קדש הקדשים, שנסתלק מן העולם, שנתעטף ושוכב על ימינו, ופניו צוחקות. קם ר' אלעזר בנו ולקח ידיו ונשק אותן, ואני לחכתי העפר שתחת רגליו. רצו החברים לבכות ולא יכלו לדבר. התחילו החברים בבכיה ור' אלעזר בנו נפל ג' פעמים ולא יכול לפתוח פיו. "

 

שיעור להאזנה | מבוא לספר הזוהר |

 

 

 

הדפסה שלח לחבר חזרה לראש העמוד

אפסייט - בניית אתרים בניית אתרים אפסייט