כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים. הרב קוק

הרשמה חינם למגזין הקבלה החודשי

אימייל:
שם:
שיעורים לצפייה
לימוד קבלה באינטרנט
לוח הרצאות וקורסים
ספרים | משה שרון
חנות ספרים ודיסקים
מאמרים
קורס | הרצאה | חוג בית
אימון אישי / זוגי
מן התקשורת
איך עושה משפחה?
לפי הקבלה
זוגיות לפי הקבלה
טיפים לחיים
ספרי קבלה להורדה
חנות ספרים ודיסקים
חגי ישראל לפי הקבלה
פרשות השבוע לפי הקבלה
שאלות נפוצות | קבלה
פיוטים
שעורים להאזנה לפי נושאים

טוען
יציאת מצרים איננה רק סיפור היסטורי / משה שרון

 

בס"ד

 

יציאת מצרים איננה רק סיפור היסטורי / משה שרון

אם סיפור יציאת מצרים הוא סיפור שהתרחש לפני 3300 שנה, איך הוא קשור אלי כאן ועכשיו בשנות האלפיים? גם אם הוא מעניין - למה לי לשבת ערב שלם (שלא לדבר על כל ההכנות שעושים אליו) ולהתעסק באיזה טקסט ערכאי שאת רובו אינני מבין? מה כל כך חשוב בו שאנחנו חוזרים עליו שוב ושוב בכל שנה?

ישנן תשובות רבות לשאלה זו אך במאמר זה אנסה לענות תשובה אחת: יציאת מצרים היא לא סיפור שקרה פעם אלא מתרחשת בכל רגע ורגע, לאורך כל ההסטוריה, גם אצל עמים וגם אצל יחידים.

סיפורו של נתן שרנסקי שהיה אסיר ציון הוא לא סיפור יציאת מצרים?

אדם שהיה מכור לסמים ונגמל לא חווה יציאת מצרים?

שיבת ציון איננה יציאת מצרים?

כל לידה היא יציאת מצרים!

כותב הרב קוק: "יציאת מצרים היתה מאורע כזה, שרק לפי מראית העין הגסה נחשבת היא לדבר שהיה איזה פעם ועבר, ונשאר בתור זכרון אדיר בתולדות ישראל, אבל באמת ע"י הכרה תוכית אנו באים לידי ידיעה, כי עצם פעולת יציאת מצרים היא פעולה שאינה נפסקת כלל".

למשל: בהגדה של פסח אנחנו מספרים על "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהושֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפון שהיו מסובין בבני ברק. אמרו נא לי – איך הסיפור הזה קשור ליציאת מצרים ולפסח? איך הסיפור על לבן הארמי קשור לפסח? אם מתבוננים בעין ביקורתית נראה לכאורה שההגדה לא קשורה לפסח! למה במקום הסיפורים הלא קשורים הנ"ל, לא קבעו לנו חז"ל פשוט לפתוח את ספר שמות ולקרוא את כל סיפור יציאת מצרים?

התשובה היא שחז"ל רצו לומר לנו: חברים, פסח מתרחש כל הזמן!

הרי חשבו נא: מה עשו חמשת התנאים הללו במערה בבני ברק? זה היה ליל הסדר? היכן היו נשותיהם? היכן היו ילדיהם?

רבי עקיבא היה מצביא. הוא הנהיג את המרד ברומאים. שאר החברים המוזכרים היו חיילים בצבא המרד. או במילים אחרות: הם ישבו במערה ותכננו את יציאת מצרים של תקופתם! את היציאה מעבדות לחירות.

ויעקב אבינו, הוא חווה שיעבוד בבית לבן עד שהצליח לצאת לחופשי.

חז"ל בכוונת מכוון לא מזכירים את משה בהגדה ולא מצווים עלינו לפתוח את ספר שמות. הם מנסים להוציא אותנו מהמחשבה שהרב קוק קורה לה גסה: יציאת מצרים הייתה פעם וזהו, נגמרה, לא רלוונטית.

בכלל, אף חג ביהדות איננו טקס זיכרון למשהו שקרה פעם. יהדות איננה מוזיאון.

רגע, אם יציאת מצרים היא נצחית, אזי היא אמורה להתקיים גם טרם אותו אירוע, בעבר הרחוק, לא כך?

כן, תתפלאו אבל יש גם הוכחות לכך: בספר בראשית פרק כ"ז מסופר שרבקה מורה לבנה, יעקב: "לֶךְ-נָא, אֶל-הַצֹּאן, וְקַח-לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, טֹבִים; וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר אָהֵב"

 

רש"י מיד מרים גבה: "וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק?" למה צריך שני גדיים?  

ועונה: "אלא פסח היה, האחד הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים".

פסח? על מה אתה מדבר רש"י? עם ישראל עוד לא ירד למצרים, לא כל שכן יצא ממצרים, איך בדיוק יצחק, רבקה ויעקב ידעו שיש פסח והתכוננו אליו? האם רש"י חס ושלום התבלבל?

יעקב ורבקה חגגו את פסח בוודאי, הם אמנם לא שמו חרוסת ולא אכלו מצות עם נוטלה אבל כן, בהחלט, פסח הוא מאורע תמידי ומתקיים בגוף, בנפש, ברגש, בהסטוריה ועוד ועוד.

כשתינוק נולד הוא על פי רוב טהור ומתוק, ומקבל מהסביבה אינסוף אהבה ותשומת לב. בשלב מסויים, מגיל 5-6 בערך הוא מתחיל לחוות ביקורת על מי שהוא, דרישות רבות והכי בעייתי – הוא לא מקבל אהבה כמו פעם. מה עושה ילד שלא מקבל אהבה? שנולד לו אח קטן שכולם מרעיפים עליו? שגנב לו את הבכורה? יורד למצרים.

הלכה למעשה ברגע הזה הוא בוחר אחת משתי אופציות:

או שהוא הופך להיות ילד מרצה, שעושה כל מה שההורים אומרים ורוצים ממנו.

או שהוא אומר לעצמו "לא צריך, אסתדר לבד", שם חומה על הרגשות שלו ומתחיל לכסות.

הבעיה היא שכשגדלים מגלים ששתי האופציות משעבדות אותנו, מנהלות לנו את החיים, ומה לא?

עכשיו אתם מבינים למה חוגגים את פסח? כי הגיע הזמן לצאת ממצרים! כל אדם מחויב לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.

אז כן, העובדה שאנחנו בורים ועמי הארצות, שטחיים להכעיס, לא למדנו לעומק את ההגדה של פסח ואפילו לקרוא אותה כמו שצריך בלי טעויות אנחנו לא מסוגלים – לא צריכה לגרום לנו לחשוב עליה מחשבות לא נכונות. אלה אנחנו שצריכים ללמוד ולהשתנות ולא היא. היא נצחית. חג שמח! 

הדפסה שלח לחבר חזרה לראש העמוד

אפסייט - בניית אתרים בניית אתרים אפסייט