פסח | חג הדילוגים | שיעור להאזנה | משה שרון

 

מקורות ההרצאה:

פסח – על שום מה? על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים שנאמר (שמות יב', כז') "ואמרתם זבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים, ואת בתינו הציל, ויקד העם וישתחוו". הגדה של פסח

ומצות אפה – פסח היה רש"י על בראשית פרק יט'

שני גדיי עזים – וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק אלא פסח היה, האחד הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים. רש"י על בראשית פרק כ"ז.

יש לבאר מהו עיצומו של חג הפסח אשר כדברי הפייטן "בראש כל מועדות נשאת פסח", דהיינו שכל מועדי השנה יונקים מחג הפסח. וי"ל דהנה אנו קוראים לחג הזה בשם פסח, אף שבתורה הוא נקרא בשם חג המצות. והטעם מפני דפסח ע"ש הדילוג, שזה היה עיקר הנס אז, וכדאיתא מהאר"י הק', דאחיזת החיצונים היתה אז בדעת דז"א, ולא היה שייך כלל שהיה גאולה, וכאשר רצה הקב"ה לגאול את ישראל גאלם בבחי' דילוג, הוריד הקב"ה בליל פסח בבת אחת את כל ההארות, עד שלא הייתה שום אפשרות לאחיזת החיצוניים, מפני שהם יונקים רק בהתמעטות האור, אבל בהתגלות אור גדול אין להם אחיזה.
וענין הדילוג ע"ד העבודה י"ל דהנה איתא במדרש (שיר השירים רבא) על הפסוק "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" שכאשר אמר משה רבינו ע"ה לישראל בחודש הזה אתם נגאלין, אמרו לו היאך אנו נגאלין וכל ארץ מצרים מטונפת מגילולי ע"ז שלנו, וכדאיתיא שמדת הדין ג"כ קיטרגה בזה הלשון הללו והללו עובדי ע"ז. ובמה עדיפים ישראל מהמצרים, אמר להם משה הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בגילולי ע"ז שלכם אלא מדלג. וצריך להבין לכאורה מה שייך לומר שאינו מביט על ע"ז. אלא הכוונה שהקב"ה גילה אז את גודל אהבתו לישראל בדרך הדילוג, וכמו דמצינו שהשליחות הראשונה ששלח הקב"ה ביד משה לפרעה הייתה כה אמר ה' בני בכורי ישראל, שאף שהיו אז בתכלית שפל המצב ומשוקעים במ"ט שערי טומאה, קרא אותם הקב"ה במצבם זה בני בכורי ישראל, מפני שהייתה אז אתערותא דלעילא של מדת אהבה ונתעוררה גודל אהבתו... והנה מתוך האתערותא דלעילא של אהבת ה' לישראל נתעורר אז גם אצל בני ישראל לתתא גודל אהבת ה', עד שהגיעו לבחינת "חולת אהבה אני" ומכיוון שהיה אז גודל האהבה בין קוב"ה וישראל הרי על כל פשעים תכסה אהבה.
וזהו עניין בחי' דילוג דהנה ע"פ הסדר יראה קודמת לאהבה אבל גאולת מצרים לא היתה בסדר הרגיל של יראה לפני אהבה אלא בבחי' דילוג באתעדל"א של מדת אהבה, שאז על כל פשעים תכסה אהבה.
ועניין זה הוא עיצומו של חג הפסח ועל שמו נקרא החג בשם פסח המרמז לבחי דילוג. כיון שעיקר הגאולה וכל סוד יציאת מצרים הוא בחי' הדילוג הן בספירות העליונות והן ע"ד העבודה, כי ישראל היו במצרים במצב כזה שאפילו מלאך אי אפשר היה להוריד אליהם. וזהו מה שכתוב (שמות יג) "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחוזק יד הוציא ה' אתכם" דלכאורה מה שייך למעלה שצריך כביכול לחוזק יד, וכי יש דבר קשה לפניו ית'. אלא כוונת חוזק יד הוא לעניין שהוצרכו אז לדילוג שלא ע"פ הסדר, שמפני שפל מצבם לא היו ראויים מצד עצמם לגאולה, ורק בחוזק יד הוציא ה' אתכם בדרך הדילוג.
ובזה מיוחד חג הפסח מכל המועדות, של הי"ט הם באתערותא דלתתא ואילו יום ראשון של פסח הוא בהתערותא דלעילא,. כי ענין הימים טובים הוא התעוררות אהבת הקב"ה לישראל ג"פ בשנה מכח אתערותא דלתתא, כדכתיב שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה"א. אמנם חג הפסח הוא הראש לכל המועדות, כי המקור והשורש לזה הוא האתערותא דלעילא ביו"ט ראשון של פסח, שמכח החג הק' הזה יכולים בנ"י להמשיך בכל המצבים באתעדל"ת את היניקה והקדושה של גודל אהבת ה' באתעדל"ע.
והנה בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כי בכל שנה ושנה מתעוררת מחדש בחי' הגאולה. וכמאמר הרה"ק מטשרנוביל ז"יע שלולא חג המצות בכל שנה ושנה לא היה באפשרותו של האדם להתחזק בהקב"ה, היינו לכל הדורות ולכל בני ישראל, בכל מצב שהם, מתעוררת בלילה הזה בחי' יציאת מצרים. ומכח החג הק' הזה יכול יהודי להמשיך גאולה על עצמו בכל המצבים, ולזכות לצאת מבחי' מצרים שהוא משוקע במ"ט שע"ט.
והנה מרן הר"ן מלכוביץ' ז"יע אמר בענין האמונה, שגם כאשר יהודי אינו מרגיש את האמונה, עליו להאמין כי בפנימיות נפשו מאמין הוא, ורק שעבים מכסים אצלו את אור האמונה, ע"ד אור השמש שאינה נפגמת כשעבים יכסוה.
וע"פ הדברים יתכן לבאר את פתיחת ההגדה באמירת הא לחמא עניא וכו', שכבר נתקשו המפרשים בכוונת הדברים. ואם בכל ימות השנה נעשים הזיווגים העליונים ע"י מצוות ומע"ט ותפלה, הרי בחג הק הזה הינם כמתנה מהקב"ה. וע"ז אוטמר בעל ההגדה בראשית דבריו שהמתנה הזאת, ההארה שיורדת מן השמים לעם ישראל, נקראת לחם עוני, שאינה מכח מעשה בני אדם, וכן היה גם במצרים, וכמ"כ הוא גם עכשיו בכל שנה ושנה, וע"כ כל דכפין ייתי ויכול וכל דצריך ייתי ויפסח, שבליל הפסח יש בחי' דילוג ויכול כל אחד להשיג מתנה זו להנות מהאור הגדול אע"פ שאינו ראוי לזה. ומסיים את ההגדה "השתא הכא" היינו בחי' לחם עוני הזה שהקב"ה נותן לנו מתנה בחי' דילוג, זה יהיה גם כשנהיה נגאלים ו"בני חורין בארעא דישראל" שאז יתקיים "ומלאה הארץ דעה את ה'", ג"כ תהיה בחי' עילאית זו של דילוג מתנה מאת ה' ולא לפי המדרגות והמעשים.
נתיבות שלום פסח מאמר חמישי.

יציאת מצרים היתה מאורע כזה, שרק לפי מראית העין הגסה נחשבת היא לדבר שהיה איזה פעם ועבר, ונשאר בתור זכרון אדיר בתולדות ישראל, אבל באמת ע|"י הכרה תוכית אנו באים לידי ידיעה, כי עצם פעולת יציאת מצרים היא פעולה שאינה נפסקת כלל. הרב קוק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 עוד על פסח לפי הקבלה

 

הדפסה שלח לחבר חזרה לראש העמוד