הושענא רבא | סודו של יום | להאזנה | משה שרון

 

 


ליל הושענא רבא | הישועה הגדולה | מקורות להרצאה 
1 - ביום השישי של חול המועד הוא הושענא רבא. נוהגין להיות נעורים בלילה שלפניו לעסוק בתורה... לפי שבחג נדונין על המים, שכל חיי האדם תלויים במים... והיום הוא יום האחרון של החג והכל הולך אחר החתום...מנהג נביאים שכל אחד יטול ביום זה ערבה מיוחדת מלבד הערבה שבלולב... והמנהג יפה לקחת חמש בדין ואוגדין אותם בעלי לולב...ואחר כך חובטין אותה בקרקע חמש פעמים. קיצוש"ע סימן קלח.
2 - בהושענא רבא גמר החיתום של הדין המתחיל בראש השנה...ועוד משלו בזה החכמים הקדמונים זכרונם לברכה משל ואמרו "מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דערעא" וסדרי המשפט של זו דומה לשל זו – במלכותא דערעא מלך שהוא רחום וצדיק כשהוא דן את הדין. אם הוא מוצא זכות – חותך את הדין מיד, ואם לאו – משהה אותו בשביל שהסניגורים ילמדו זכות... לבסוף מוסר פתקיו ביד שליחיו אם למות ואם לחיים טובים... ובאים שליחי המלך לבית הנידון ומוצאים אותו שמח במלכותו של המלך ועושה כל גזרותיו בשמחה – מה הם אומרים? לא זה שנגזר עלינו כן. הוא הנראה לפני כך. איש אחר הוא. וחוזרין למלך. אף במלכותא דרקיעא כך. בראש השנה כל באי העולם עוברים לפני הקב"ה. צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים. בינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים ונחתמין ביום הכיפורים וגמר החיתום הוא בהושענא רבא תמשך עד השכמת הבוקר של יום שמיני עצרת. לכן מרבים בתפלה ובתחנונים בהושענא רבא שהוא שביעי של סוכות, ומתעוררים בתשובה, ומעוררים רחמים חדשים ואפילו כבר היה גזר דין קשה, קורעים אותו וכותבים בשמים "פתקים" טובים... ואז באים שליחי מעלה ומוצאים את כל ישראל שמחים לפני המקום שמחת אהבה. ואפילו היו ביניהם נידונים לרעה – אין הרעה מגעת בהם. אנשים אחרים הם. אוהביו של הקב"ה ושמחים בו ובכל מצוותיו. ספר התודעה ק"כ.
3 – איתא בספר "מטה משה" למה נקרא שמו הושענא רבא, לפי שהוא מכוון לשמו הקדוש אהיה, בגימטריא 21, והוש"ר הוא ביום כא בתשרי...דשם אהיה הוא הוא שם התשובה שיהודי אומר מה שהיה היה ומכאן ואילך אהיה אחר, מעתה כבר אשמור ואקיים את רצון השי"ת, וסיים, אפילו אם יהודי אמר ככה כך וכך פעמים שמעתה יהיה לאיש אחר ולא קיים זאת, עליו לחזור ולקבל על עצמו שוב ושוב, ואמר שמרומז באומרו ה' ברב חסדך ענני באמת ישעך, אהיה פעמים אהיה בגימ' אמת.
והנה זה תפקיד וסגולת יום הושע"ר לקבל החלטה סופית כחותם על לבך כחותם על זרועך, ואז ה' צלך, כמאמר הבעש"ט שההנהגה מלמעלה היא ע"ד התנהגות האדם כדרך הצל. נתיבות שלום כרך ב עמ' ריב.
4 – ולפי זה י"ל דמצות ערבה שאין בה לא טעם ולא ריח, הרומזת למי שאין בו לא טעם תורה ולא ריח מצוות, מעוררת למעלה עצם בחירת ישראל לא מצד התורה והמצוות שבהם, שאלה הם לבושים כנ"ל, אלא עצם הנפש ערומה בלי לבוש. | ואז נרצה כל איש ישראל, יהיה איך שיהיה ואעפ"כ ישראל הוא, ואף שתעה כשה אובד, מ"מ עוד יבוא יום ויבואו האובדים מארץ אשור מ"מ וכו' ולא ידח ממנו נידח. שם משמואל ר'.
5 - אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה עסקת בפריה ורביה צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר ואפילו הכי אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא. מסכת שבת ל"א א'.
6 – והצפיה לישועה כוללת שימת עין תדירית, גם באין שום הכרה גלויה חיצונית אל הישועה, כמו שהמצפה עומד על המשמר, לפעמים גם באין לפניו דבר מחודש, ולא יעזוב עמדתו. ועוד כלול בזה שבכל עת מצא של איזו הערה שיראה שראוי לעשות איזה דבר לישועה יחיש פעולתו ולא יעזוב, כמו שהמצפה בראותו שבאה שעת מעשה, לבריחה או הגנה מאיזה אויב וכאלה, עליו החובה לעשות מה שדרוש לטובת המצב, כן יזרז לעת הנכון, בלא איחור רגע וזמן. על אלה שתי התכניות הנראות כמתנגדות זל"ז, ההתמדה בצפיה מחשבתית והזירוז בעת הכושר, הוא הדבר הצריך להתרומם בעומק העיון של צפיה לישועה.
הרב קוק. עין אי"ה שבת א', ב' קסד.


עוד על סוכות, הושענא רבא ושמחת תורה לפי הקבלה


 

הדפסה שלח לחבר חזרה לראש העמוד