אוסף מקורות להרצאה: 

עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו, שנאמר: "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו", כלומר חטאתיכם, שהם לפני ה' לבד, יום הכיפורים מכפר, אבל מה שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו... וגם אם לא חטא כנגדו אלא בדברים, צריך לפייסו, ומחוייב ללכת בעצמו לפייסו. אך אם קשה עליו או שהוא מבין כי יותר קרוב שיתפייס על ידי אמצעי, יעשה על ידי אמצעי.
והאיש אשר מבקשין ממנו מחילה, ימחל בלב שלם ולא יהא אכזרי, כי אין זה ממדת ישראל אלא ממדת עשו... וכשהחוטא מבקש ממנו למחול, ימחל בלב שלם ובנפש חפצה, ואפילו הצר לו הרבה, לא יקום ולא יטור. ואדרבה, אם החוטא אינו מתעורר לבוא אליו לבקש מחילה, יש לו להאיש העלוב להמציא את עצמו לאותו שחטא כדי שיבקש ממנו מחילה. ומי שאינו מעביר שנאה ביום הכיפורים, אין תפלתו נשמעת חס ושלום. וכל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו.
קיצור שולחן ערוך. סימן קלא

על חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים
על חטא שחטאנו לפניך בלשון הרע
על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן
על חטא שחטאנו לפניך בצרות עין
על חטא שחטאנו לפניך בנשך ובמרבית
על חטא שחטאנו לפניך ברכילות
על חטא שחטאנו לפניך בשבועת שוא
על חטא שחטאנו לפניך בשנאת חנם
ועל כולם, אלוק' סליחות, סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו.

מחזור יום הכיפורים

כשנחפשה לדעת אם חובת האדם קדומה או חובת התורה? נאמר שהיא קדמה אפילו לתורה הקדושה, כמו שאמרו חז"ל דרך ארץ קדמה לתורה. וככה במצות התורה עצמן המצוות שבין אדם לחברו קדמו למצוות שבין אדם למקום כמו שאמרו חז"ל ביום הכיפורים "עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר ועבירות שבין אדם לחברו יום הכיפורים אינו מכפר עד שירצה את חברו". לא די שאהבת רעים הוא חוב גמור מצד הטבע ומן השכל ומן הכתוב ומן המקובל, אלא שקדמה לכל דרישת האמת ולכל השגות המדעים והיא יקר מחכמה ומכבוד התורה הקדושה וקדמה להם ואם אין דרך ארץ - אין תורה ואין חכמה. רבי פנחס אליהו הורוביץ. ספר הברית יא'.

ברוב טובו גזרה חכמתו כי בהגיע תור איש ואיש להיות נדון על מעשיו הוא ית' עורך לפני האיש ההוא כעין שאלה, על העושה כך וכך מה יהיה דינו ומשפטו, והוא עצמו אומר וגוזר בפיו הוא ראוי לכך וכך. ואז אומר הוא ית' כן משפטך אתה חרצת, הן לטוב הן למוטב. אולי ע"ז אמר המשורר ע"ה "פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט". ולכן אמר המדרש שמיתתו של אדם ותחייתו אינה אלא בלשון, כי אין הקב"ה רוצה לתת שכר ועונש לאדם אלא על פיו ממש, שלשונו תדבר משפט לחיים או למוות... ונמצא שהאדם תחלה הוא עצמו עושה הגזר דין מה שראוי, ואח"כ הוא ית' מקיימו ומאשר גזרתו ואינו רוצה לגזור כלום קודם שפיו ירשיענו. רבי יהונתן אייבשיץ. בינה לעיתים ב' – דרוש ג' לתפילה

כשרוצים למעלה לדון את האדם על איזה עבירה, מראין לו מהשמיים זו העבירה ומעשה זה בסגנון אחר, אצל אדם אחר, וזה האדם הוא כועס על חברו, ואמר שהוא ראוי שיעלה לו כך וכך, ומה שאמר ודן את חברו, בזה הפסק עצמו דנין אותו, כי הוא בעצמו היה דן את עצמו בלא מתכון, ועל כן הזהירו חז"ל (אבות א) והוי דן את כל האדם לכף זכות.
בעל שם טוב על התורה פרשת קדושים

וכן הוא קדושת ימי הפורים כלי מחזיק ברכה וכולל כל מיני ברכות דע"כ איתא בתיקוני הזוהר על יום הכיפורים – כיפורים כמו פורים, וידוע מי נתלה במי קטן בגדול, כי פורים הוא ימי רצון הרבה יותר מיוה"כ. ר' צדוק מלובלין. רסיסי לילה אות נ"ח.

התורה נחלקת לב' חלקים: חלק לשיעבוד המקום, כמו תפילין, שופר, ולימוד התורה. חלק לשיעבוד הבריות: כמו, גזלה, ושמרתם לנפשותיכם וכו' גניבא, אונאת איש, להקפיד על נקיות וכו'.
והנה החלק שבין אדם לחברו הוא העבודה האמיתית. והחלק שבין אדם למקום הוא השכר והמחמדים הפרושים על שולחן המלך. הרב אשלג. פרי חכם איגרות פט'.

מובא בהלכה שעל כל אדם לבקש מחילה מחברו בערב יום הכיפורים על מריבות שהיו לו עמו. ע"ד הפשט קל להבין זאת. ויש גם ביאור ע"ד הרמז: שהאדם מבקש מחילה מהיצר הרע על שהיה עמו בריב (שהיה מייסרו ולא נתנו להנות מתענוגי העולם). ותחילה יש להבין מה עניינה של בקשת מחילה זו, הלא בוודאי מדברים מתלמידי חכמים המדקדקים במצוות והוגים בתורה, וכיצד אפשר לומר שכל השנה הם בריב עם היצר?
אבל חז"ל אמרו "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע" (ברכות ה'). מכאן שהריב נוהג כל ימות השנה. לכן כאשר בא יום הכיפורים, צריך להשתדל שהרע ימחול לו. והאדם זוכה במחילה על ידי תשובה, כמ"ש "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו" שכאשר האדם עושה תשובה – גם הרע שלו מסכים ומסייע בידו לעבודת ה'. ועניין המחילה הוא במה שהאדם רואה שהרבה רווחים באו לו ע"י התנגדות היצר. ובזה הוא מוחל לו, כי הוא רואה אשר רק בכוח הרע שלו הוא המשיך את כל הרוחניות.
כמו שלמדנו אשר בתחילה יש באדם טוב ורע שמריבין זה עם זה. אמנם כאשר עושה תשובה, הרע מסתלק ונגלים הרווחים שהרוויח על ידו, בזה שכעת יש לו כלים לקבל את השפע על מנת להשפיע, אז נבחן שהרע מוחל לו.
אותיות דליבא ב' מאמר קצה'

ומי שזוכה לטעום באמת טעם של רזי תורה, יודע הוא כי כל העבודה השלמה רק על זה היא בנויה, על לקרב רחוקים, וללקט ניצוצי הקדושה מכל מקום שנתפזרה... ובעוונותינו הרבים, העוסקים רק בלבושי התורה הינם טועים בזה מאד, ד' ירחם עליהם ויסלח להם בגודל חסדו."
הרב קוק, אגרות הראי"ה ב עמוד קנג.

שמעו אלי עמי, מתוך נשמתי אני מדבר עמכם, מתוך נשמת נשמתי, מתוך קשר החיים שאני קשור בכולכם, ואתם כולכם קשורים בי, מתוך אותה ההרגשה שאני חש אותה עמוק יותר מכל הרגשות החיים שלי, שאתם, רק אתם, רק כולכם, כולכם, כל נשמותיכם, כל דורותיכם, רק אתם הנכם תוכן חיי, בכם אני חי, בכם, בחטיבה הכוללת של כולכם יש לחיי אותו התוכן, שהוא קרוי חיים, מבלעדכם אין לי כלום, כל התקוות, כל השאיפות, כל הערך של שיווי החיים, הכל אני מוצא בקרבי רק עמכם, ואני זקוק להתקשר עם נשמותיכם כולכם, אני מוכרח לאהבה אתכם אהבה אין קץ, אי אפשר לי להרגיש שום הרגשה אחרת, כל האהבות הקטנות עם הגדולות שבכל תהלוכות חיי, הכל אצורות הן באהבתכם, באהבת כללותכם. כל אחד מכם, כל נשמה בודדת, שמכלל כולכם, הוא ניצוץ גדול וחשוב מאבוקת אור עולמים, המאירה לי את אור החיים. אתם נותנים לי תוכן, לחיים, לעבודה, לתורה, לתפילה, לשירה, לתקוה. הרב קוק אוצרות הראיה ד' עמוד 158

עוד על יום הכיפורים לפי הקבלה