אם אתה מאמין שניתן לקלקל, תאמין שניתן לתקן. רבי נחמן מברסלב

הרשמה חינם למגזין הקבלה החודשי

אימייל:
שם:
שיעורים לצפייה
לימוד קבלה באינטרנט
לוח הרצאות וקורסים
ספרים | משה שרון
חנות ספרים ודיסקים
מאמרים
קורס | הרצאה | חוג בית
אימון אישי / זוגי
מן התקשורת
איך עושה משפחה?
לפי הקבלה
זוגיות לפי הקבלה
טיפים לחיים
ספרי קבלה להורדה
חנות ספרים ודיסקים
חגי ישראל לפי הקבלה
פרשות השבוע לפי הקבלה
שאלות נפוצות | קבלה
פיוטים
שעורים להאזנה לפי נושאים

טוען
תיקון הכסף | משה שרון

 

כסף, רובנו רודפים אחריו השכם וערב, גם במעשה אבל בעיקר במחשבה, דואגים, מודאגים, מחשבים וסופרים עד אין קץ. בניגוד לציפורים למשל, שקמות בבוקר והולכות ללקט את מזונן, חייהן תמימים, הם לא צריכות לקנות בגדים בסוף עונה. יש להן בגדים. הן לא עובדות מהבוקר עד הלילה כדי לממן עוד ועוד מותרות שהן אינן צריכות. למה אנחנו כן? כנראה שכסף הוא תיקון חשוב לאדם, בעיקר היחס אליו.
מאמר זה ינסה להתוות דרך פשוטה ונינוחה ע"י 10 עקרונות בהתנהלות מול הכסף:

כלל מס' 1 | מי שדואג נקרא עני

זה בכלל לא משנה כמה כסף יש לך בחשבון או אם אתה גומר את החודש או החודש אותך, מי שדואג לכסף נקרא עני. מי שעסוק בהוצאותיו המרובות ודואג שבועיים לפני כל תנועה רצינית בחשבון, מי שרוצה לתבוע את כל העולם על צ'ק שהגיע באיחור, כל אלה ועוד הם עניים, עניים בדעת, למרות שיתכן שחשבון הבנק שלהם מנופח. והעשיר? חז"ל כבר גדרו לנו "מיהו העשיר – השמח בחלקו". הדוגמא הטובה ביותר לכך היא הזיכרון. אדם מנסה להיזכר בשם של זמר ולא מצליח, הוא מנסה בכל כוחו עד שמתייאש ועובר להתעסק בדברים אחרים. פתאום, ללא כל התראה, שם הזמר קופץ בזיכרונו. מה קרה פה? ברגע שמרפים זה מגיע. גם עם כסף זה ככה.

כלל מס' 2 | אתה עשיר כשאתה מעשיר

"כל עושר בר קיימא נובע מהעשרת אחרים בדרך מסוימת" כתב הסופר בריאן טרייסי, והתכוון לכך שכדי להיות עשיר עליך להפסיק לשאול את השאלה "מה אני צריך לעשות כדי להרוויח כסף?". השאלה הנכונה היא "מה יש לי לתת לאחרים?"
אז מה יש לך לתת לאחרים? במה אתה מוכשר מאוד, מעל הממוצע? האם אתה נותן אותו? האם אתה דורש עבורו תשלום? אנשים רבים מצאו את הדבר שאחרים צריכים מהם אבל לא יודעים לגבות על כך תשלום. למה? כסף זו מילה גסה? כשם שאני עשיר כשאני מעשיר, ארצה להיות גם עשיר בזכות העובדה שאני מעשיר.

כלל מס' 3 | השפע הכלכלי איננו מוגבל

פלוני עובד בחברה פלונית כבר 15 שנה. הוא מגלה שעמיתו לעבודה, אלמוני, שמרוויח כמוהו, קיבל העלאה של 500 שקלים והוא, שמבקש כבר שלוש שנים, לא קיבל שקל אחד. רק את התשובה הקבועה, שאין כסף. למה פלוני נעלב וכועס? סיבה ראשונה היא שהוא מרגיש שלא מעריכים אותו. הסיבה השנייה היא מכיוון שהוא בטוח שיש תקציב מוגבל בארגון ושהעובדה שאלמוני קיבל 500 ₪, זה למעשה על חשבונו. אחרת איך אפשר להסביר את הטינה שמתפתחת בליבו לאלמוני? אז זהו, כלל מס' 3 ביחס לכסף טוען שהשפע איננו מוגבל. אנחנו אלו שיוצרים לו גבולות במחשבה.

כלל מס' 4 | אמונה וכח רצון

ניטשה טען ש"האמונה אינה עוקרת הרים ממקומם, אלא מציבה אותם במקומות שאין בהם הרים כלל." כמה אתה מאמין ש"מגיע" לך להרוויח? כמה רחוק אתה מכוון? כמה אתה מאמין שאכן השירות שאתה נותן ראוי לכסף הזה? כמה אתה רוצה את זה? רוב האנשים שאני מכיר נתקעים עם השאלות הללו. קשה להם להפליג בדמיון ובסכומים. וולט דיסני כתב פעם ש"אם אתה יכול לדמיין את זה, אתה יכול לעשות זה". הבעיה היא שרוב האנשים לא מעיזים לדמיין, או יותר נכון, הם מעזים ואז מסרסים את עצמם בכל מיני משפטים קבעוניים. "הטרגדיה של החיים אינה המוות, אלא מה שאנחנו מניחים לו למות בקרבנו בעודנו בחיים." אמר נורמן הזיוס.

כלל מס' 5 | צדק וצדקה

מה ההבדל בין צדק ובין צדקה? האותיות דומות אבל המשמעות הפוכה: צדק פירושו "לפי הדין" או "לפי מה שמגיע". צדקה לעומת זאת פירושה "לפנים משורת הדין", אפילו כשלא מגיע. עיסוק בכסף מאוד עדין בעניין זה. אני מאמין שהפועל בצדק מזמן לעצמו שיתייחסו אליו בצדק והפועל בצדקה מזמן אליו יחס של צדקה. יש אומות שלמות שמתנהלות אחד כלפי השני ב"צדק" ולא ב"צדקה". כל מי שאי פעם נפל, נזקק לעזרה, להלוואה וכו' ונתקל בקיר אטום ו"צודק", יודע כמה נזק הגישה הזו מביאה. חז"ל קבעו כבר ש"מה שהאדם מודד - מודדין לו".

כלל מס' 6 | לי נתת?

הרב יובל הכהן אשרוב סיפר פעם שהיה בבני ברק בתפילה, ניגש אליו עני וביקש נדבה, מיודענו הוציא מכיסו כמה מטבעות ונתן לו. לאחר כ 20 דקות, לאחר שהסתובב בין כל המתפללים, חזר אליו העני ושוב ביקש נדבה. "כבר נתתי לך" אמר לו הרב, העני הסתכל עליו בעינים נדהמות ואמר "לי נתת? לך נתת!". את השיעור שלימד אותו העני הוא לא ישכח כל כך מהר. כל מי שנותן לאחרים, בין אם בכסף ובין בשפע אחר יודע – זו זכות ענקית להיות בצד הנותן. למה? לא יודע למה העולם בנוי כך אבל אפשר לראות את זה בכל פינה: אנחנו מעניקים לילדים שלנו אינסוף אהבה, השקעה, זמן, כוחות ומה לא. מי הנהנה העיקרי מכל זה? חנוך דאום כתב לפני כמה שנים במעריב את המשפט הבא: "הוציאו מאה שקל מהכספומט, חפשו עני הפושט ידו ברחובה של עיר, גשו אליו, לחצו את ידו ותנו לו את השטר. העני ירגיש טוב, אבל זה כלום לעומת איך שאתם תרגישו." חז"ל כתבו "עשר בשביל שתתעשר". זו כמעט הפעם היחידה שהם מבטיחים שכר על איזו מצווה.

כלל מס' 7 | האם אתה ישר?

האם אתה נוהג ביושר בענייני כספים? אינני מתכוון לגניבה ממש, רוב האנשים הרי לא ממש מכניסים ידם לתיק חברם, ובכל זאת רובנו מרמים פה ושם, גזלנים קטנים, לא רציני. יש אפילו כאלה שטוענים שלרמות במיסים זו כמעט מצווה. אז זהו, שלא. כלל מס' 7 טוען לכך שהעולם בנוי בצורה מאוזנת. אי אפשר לרמות את המערכת לאורך זמן וכל משיכה של שפע בצורה לא נכונה עושה קצרים, כמו בחשמל. אז איפה אתה? אתה מחזיר כסף במקרים בהם השני טעה? אתה לוקח מהעבודה ציוד או שירות שלא על דעת בעל הבית?

כלל מס' 8 | ניתוק מהתוצאות.

לשפע בכלל ולכסף בפרט יש נטייה להיות לא יציב. לנו, לעומת זאת, יש "סטביליזטור" פנימי שכל הזמן מחפש יציבות. הכסף עולה ויורד, נעלם כמו שהוא מופיע, ואנחנו עסוקים רוב הזמן בלמצוא מקום מאוזן ושקט לנוח בו. בדרך אל הכסף אנו חווים עליות ומורדות, רעיונות לא צולחים, יוזמות נעלמות והכסף נשחק. פלא שיש לנו בעיה אתו? הוא מתנהג ההיפך מאתנו. אז מה עושים? מתרכזים ביגיעה, במאמץ, בעבודה שלנו ומפסיקים להתדכא מהתוצאות. אוסקר ויילד כתב פעם ש"בעולם הזה קיימות שתי טרגדיות. האחת היא לא להשיג מה שאנו רוצים והאחרת להשיג. האחרונה גרועה הרבה יותר, היא הטרגדיה האמיתית." כותבת סדרת הספרים על "הארי פוטר" הגישה ל 21 הוצאות לאור את הספר הראשון. כל ההוצאות השיבו בשלילה. רוב האנשים בשלב הרבה יותר מוקדם היו מוותרים וזורקים למגירה את מה שהיום שווה מיליונים. הסופרת לא התייאשה. ההוצאה ה22 הסכימה והשאר הסטוריה.

כלל מס' 9 | עובר ושב

באותו עניין, כמו שהכסף איננו יציב כך יש לו עוד תכונה שלא תמיד הולמת אותנו: הוא אוהב לזרום, לא אוהב להיתקע. "הכסף משול לדם", כותב דיפאק צ'ופרה, "עליו לזרום. צבירת כסף והיצמדות אליו גורמת להאטה. על הכסף לזרום כדי לגדול, אחרת הוא נחסם, ובדומה לדם קרוש – יכול להסב רק נזק. כסף הוא אנרגיית חיים שאנו מחליפים ומשתמשים בה כתוצאה של שירות שאנו מספקים ליקום. ועל מנת לגרום לכסף שיבוא אלינו, עלינו לשמור שימשיך לזרום."

כלל מס' 10 | ומה נשאר בסוף?

אף אדם על ערש דווי לא הצטער על כך שלא עבד עוד כמה שעות נוספות. אף אחד לא הצטער על כך שלא הרוויח עוד כמה מיליונים בעסקת חייו המפוספסת. אף אחד על ערש דווי לא הצטער על כך שתרם יותר מדי לנזקקים או שנתן לילדים שלו יתר על המידה. אנשים לפני מותם מבכים על כך שלא ניצלו את הזמן לחבק את יקיריהם, שבזבזו זמן רב מדי בדאגות מיותרות במקום לחיות את החיים כפשוטם. נסכם במילותיהם של חז"ל "בשעת פטירתו של אדם אין מלווין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד"

עוד מאמרים בנושא קואצ'ינג עצמי | עוד מאמרים בנושא קבלה | לימוד קבלה באינטרנט

 

הדפסה שלח לחבר חזרה לראש העמוד

אפסייט - בניית אתרים בניית אתרים אפסייט