כשאני מתבונן על הטקס הזה שנקרא "חתונה יהודית" ישנם לא מעט עניינים שמתעסקים בהם במהלך החתונה שממש לא מתאימים לאווירה של חתונה, כי אם אני חושב ועושה רשימה במה הכי לא מתאים להתעסק בחתונה אז הייתי חושב על מוות, חורבן, כסף, עקרות, גירושין וכו' וכשאתה מסתכל על הטקס ועל הכתובה למעשה כן מתעסקים בכל זה.
מהי הכתובה? הכתובה היא מסמך שמעגן את הזכויות של האישה, מה היא תקבל במידה ותתגרשו, היינו, אתה מתחייב על סך כך וכך החתן נותן לכלה סכום כסף, כמו התחייבות לבנק לאומי וככה ממשכן את כל החיים שלו.
למה לא מתעסקים באהבה ובאופטימיות כמו בסרטים? אנחנו נלך יד ביד לקראת האושר ונעבור את כל הבעיות ביחד ונתגבר על כל המכשולים והכל כל כך חיובי ונורא אופטימי. ככה אמורים להתחתן.
מה עושים בחתונה שלנו? שוברים כוס זכר לחורבן ירושלים, ממש מנהגי אבל. יש אפילו מנהג בכמה קהילות שלוקחים אפר ושמים לחתן על הראש, היכן שהוא מניח תפילין או על הכובע שלו, ואני באמת שואל מה הקשר בין זה לבין חתונה?

אפילו עניין הטבעת, כמו חקירה משטרתית, קנית אותה בכספך? אתה בטוח? מביאים עדים כאילו זה שיחזור של מעשה פלילי, או שפתאום בברכות אנחנו אומרים "שוש תשיש ותגל העקרה" - אי אפשר לדבר על משהו יותר חיובי?
חכמינו זכרונם לברכה
אבל מצד שני אנחנו יודעים שאם חז"ל קובעים מנהגים כלשהם ואם עם ישראל נוהגים כך אלפי שנים אז סימן שיש כאן עניין עמוק שאנחנו לא מבינים. בכל פעם שאתם רואים מנהגים מסויימים אל תזלזלו! דעו לכם שעומדת מאחריהם חכמה אדירה. 
  

אז למה החתונה היהודית נראית כך? על כך בשיעור המצורף:    

עוד על זוגיות לפי הקבלה | לימוד קבלה באינטרנט | זוגות זוגות לרכישה