עדיף להכשל בעודף נתינה מאשר בעודף תוכחה. הרב מרדכי שיינברגר

הרשמה חינם למגזין הקבלה החודשי

אימייל:
שם:
שיעורים לצפייה
לימוד קבלה באינטרנט
לוח הרצאות וקורסים
ספרים | משה שרון
חנות ספרים ודיסקים
מאמרים
קורס | הרצאה | חוג בית
אימון אישי / זוגי
מן התקשורת
איך עושה משפחה?
לפי הקבלה
זוגיות לפי הקבלה
טיפים לחיים
ספרי קבלה להורדה
חנות ספרים ודיסקים
חגי ישראל לפי הקבלה
פרשות השבוע לפי הקבלה
שאלות נפוצות | קבלה
פיוטים
שעורים להאזנה לפי נושאים

טוען
חדש! מים בטעם בומרנג

 

משק המים בישראל נתון במשבר קשה. במשך עשרות שנים אנחנו שואבים מהכנרת ומשתמשים במאגרי אקוויפר החוף ללא פיקוח. רשויות המים בישראל פשוט ממלאות את הביקוש ההולך וגדל למים. במקביל היא עושה פרסומות. כמו אחד שיש לו סרטן ריאות. הוא יוצא מההקרנות ומדליק סיגריה.

ב 1.6.08 החליטה ממשלת ישראל להגדיל משמעותית את היקף התפלת מי הים בישראל ולספק כמות מים הדומה לכמות הנשאבת מהכנרת בכל שנה. ההתפלה, כך על פי התחזיות, תספק את הצורך, תסייע בהעלאת מפלס הכנרת ותפתור את בעיית המים בישראל.
מאמר זה בא לטעון שהתפלת מים איננה פתרון אידיאלי כלל ועיקר. על בסיס מה? דווקא על בסיס חכמת הקבלה.

מה זה מים?
מים הם הכח בקבלה שמסמל נתינה, השפעה וטהרה. הטוב המוחלט שנמצא בכל מקום. בגוף, באוכל, באוויר ואיפה לא? גופנו מורכב מ-70 אחוז מים.
למעשה, החומר בטבע שמסמל יותר מכל את החיים – אלו המים.
לפי חכמת הקבלה - באותה מידה שהטבע נוצר זקוק למים, על כל רבדיו – כך גם יספק הטבע מים, אם אף אחד לא יהרוס.
במילים אחרות נאמר כך – האמירה הרווחת שלא יורד מספיק גשם איננה נכונה. יורד מספיק גשם ברחבי העולם, שמספיק בדיוק ואפילו קצת יותר, לכל הדצח"מ. השאלה היא – האם אנחנו משתמשים בתבונה, בתום ופשיטות במשאב הזה? האם אנחנו לא אלה שיצרנו את המחסור הזה ע"י בזבוז קולקטיבי, הרגלים גרועים והתערבות פושעת?

 

390

מהי התפלה?
התפלה היא מושג המתאר תהליך הפרדה בין מים לחומרים המומסים בהם. מטרת ההתפלה - להפחית את כמות המלחים במים. מדובר בטכנולוגיה המרחיקה מלחים ממים שקודם לכן לא היו ראויים לשתייה.

למה להתפיל?
ניתן למנות שלוש סיבות עיקריות להתפלה:

- פתרון מיידי ועתידי למחסור במים בישראל (הצלת הכינרת לפני הפיכתה למאגר מים מלוחים).

- איכות מים טובה מאוד. 

- יתרון כלכלי (מים מותפלים אמנם יקרים יותר ממים שפירים טבעיים, אך העלות הנוספת היא כאין וכאפס לעומת הנזק הכלכלי של ייבוש שטחי החקלאות והגנים).


למה לא להתפיל?
הבעיה המרכזית אותה מציגים הארגונים הירוקים היא שאתה פותר בעיה אחת ויוצר בעיה אחרת. למה? כי ההתפלה היא פעולה ארוכה שדורשת משאבים רבים כמו שימוש בחשמל וכו'. לא ייתכן שכדי להתפיל מים תזהם את האוויר. זה כמו לקחת תרופה לחצ'קונים שפוגעת בתפקודי הכבד (לצערי אני מכיר אישית כמה כאלה שעשו את זה, ואל תגידו לי "אבל זה עוזר"). זה פשוט לא הגיוני. זה מים בטעם בומרנג.
טענה נוספת היא שהמתקנים להתפלה ממוקמים כמובן על קו החוף ו"גונבים" מהציבור עוד ועוד שטחים יקרים של כחול צהבהב שגם כך נלקחים ממנו ע"י בעלי ממון ואינטרסים.

מה הקבלה אומרת על כך?
בכדי להבין את תפיסת הקבלה בנושא צריכים להבין 2 עקרונות בסיסיים:
1. לאדם יש חופש בחירה ובעלות על הטבע. האדם הושם בגן עדן לעובדה ולשומרה. בקהלת רבא כתוב כך: בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך.
2. עקרון המעשר – חכמי הקבלה מלמדים שחלק מהבחירה החופשית בא לידי ביטוי גם במשאבים האישיים של האדם. הטבע נותן לאדם, לכל אדם, במכוון, לפחות עשירית יותר ממה שהוא צריך להכרחיותו. עכשיו השאלה – מה תעשה עם זה? תשמור לעצמך (מותרות) או תעביר הלאה?


למה לא להתפיל?
לא להתפיל כי זה כמו אקמול, פותר את הסימפטום אבל לא את הבעיה. כואב לי הראש, במקום לשאול למה, והאם זה כתוצאה מזה שאני חי לא נכון, אני פשוט לוקח אקמול. האם זה פותר את הבעיה? ודאי שלא, זה פותר את כאב הראש כרגע.
אז מה בעצם הבעיה?
בעית המים, איננה רק סוגייה של התפלה בעד או נגד - היא בעיה של תודעה. האדם, מונע ע"י שיקולי רווח קצרי מועד, הורס את העולם שעל פניו הוא חי, מזהם ומבזבז את מקורות המים בלי לחשוב יום אחד קדימה, ובמקום להיות מנהיג הטבע, זה הדואג בחמלה וברחמים כלפי נתיניו, הפך הוא להיות עריץ אגואיסט ובלתי מתחשב.

אז מה עושים?
התקשרתי למקורות ושאלתי בכמה מים משתמש בממוצע אדם בישראל ביום? התשובה הפתיעה אותי מאוד - אדם בישראל צורך בממוצע 160 ליטר ביום. זה ממוצע שמתאר שימוש – למשל המים המוזרמים לחקלאות, גם הם בממוצע הזה כי את המלפפון והאבטיח גם אני אוכל בסוף. רק בכדי לסבר את האוזן - כל הורדת מים בניאגרה מבזבזת כ-6 ליטר. כמה פעמים אתם מורידים את המים?

השאלה המתבקשת הייתה – כמה ליטרים צריך כל תושב לחסוך בממוצע בכדי שלא נצטרך להתפיל? גם התשובה הזו הפתיעה אותי – 10%. קרי, אם כל אחד מאתנו יחסוך 16 ליטר ביום לאדם – לא נצטרך להשתמש בפתרונות הקסם המזהמים. סה"כ 10%. מוכר לכם מאיפושהוא? כן, גם אני נזעקתי בפלאפון וצעקתי "מעשר" , אבל אז הקו נותק ואני נשארתי עם ההבנה הפשוטה, החדה, הבלתי מתפשרת – בעשירית הזו אסור לנו להשתמש. הטבע מוריד לנו גשם בדיוק לפי מה שאנחנו צריכים – אבל לא מוריד טיפה אחת עבור מה שאיננו צריכים.

 

לסיכום - רעיונות - כיצד חוסכים 16 ליטר ביום?
1. התקנת חסכמים בברזים השונים (כיורים, מקלחות), העשויים לחסוך עד 40% מצריכת המים בשימושים אלו. את החסכמים אפשר למצוא בחנויות לחומרי בניין.
2. התקנת ניאגרה דו כמותית, העשויה לחסוך עד 30% מצריכת המים להדחת האסלה. טיפ נוסף – ניתן "לרמות" את מד המים בניאגרה ע"י הכנסת בקבוק מים אל תוך הניאגרה. כל הורדת מים תחסוך 1.5 ליטר מים. תכפילו בכמות הפעמים ביום, בחודש, בשנה, כפול כל תושבי מדינת ישראל ותבינו את ההבדל.
3. מתקלחים? מקלחת תמיד עדיפה על אמבטיה, כי היא צורכת שליש, בנוסף, ניתן למלא דלי במים שמתבזבזים להם כשאנחנו מחכים עד שהחמים יגיעו, ולהשקות עם זה עציצים.
4. שוטפים כלים? כל הכבוד! מדיח מלא מבזבז פחות משטיפה ידנית.
5. שוטפים פירות וירקות? יופי! עשו בריכה קטנה ע"י סתימת הכיור ושיטפו פעם אחת בכמויות גדולות.
6. מצחצחים שיניים? מתגלחים? סגרו את הברז בין לבין והסתפקו ב"חצי זרם" גם כשאתם שוטפים פנים וידיים.
7. חיסכון במים להשקית גינות. הגינון בארץ צורך כ- 180 מיליון מ"ק מים בשנה. מדובר בכמות עצומה, המהווה כ-23% מהמים הנצרכים בערים. ניתן לשמור על מראה גינות אסטטי וירוק גם כשמפחיתים את כמות המים להשקיה במחצית.
האמצעים להשגת מטרה זו:
א. התקנת מחשבי השקיה.
ב. מעבר לטפטוף במקום המטרה.
ג. מעבר לצמחים שהינם "צנועים" בדרישות המים שלהם. כל משתלה מקצועית תוכל להמליץ על צמחים כאלה לבחירתכם.
ד. מומלץ להחליף דשא, שנשתל למטרות נוי, בצמחי כיסוי שונים, שצריכת המים שלהם עשויה להגיע לכ- 20% בלבד מזו הנדרשת לדשא. וכמובן לקצץ את הדשא תכופות – דשא קצוץ דורש פחות מים.
8. ניצול מי מרזבים - שטחים עירוניים בנויים מונעים ממי הגשמים לחלחל לקרקע ולהעשיר את מאגרי המים. הפנו את מי גשם מהמרזבים הביתיים לקרקע חשופה או לגינה בחצר הבית, או לשטח פתוח ציבורי. חוק התכנון והבניה מחייב כל בניה חדשה בקיום הוראות אלה. אולם גם באזורים שכבר נבנו ניתן להפנות מרזבים לגינה במקום לרחוב (בונוס: הגינה תהיה ירוקה יותר גם באביב, כתוצאה מתוספת המים), לבטל חיבור של מרזבים למערכת הביוב (דבר שאף אסור לפי החוק), ולהחליף ריצוף גינות ומדרכות לתשתית מחלחלת, על ידי שימוש במצע חולי ובאבני ריצוף בעלות מרווחים ביניהן. רצוי לרצף גם שטחי חניה באבני חצץ התחומות בפסי בטון, ולא באספלט או חומרים המונעים חלחול. מחקרים שנעשו בישראל בשנים האחרונות הוכיחו כי מי נגר עירוני הינם נקיים מבחינה כימית ומתאימים להעשרת מי תהום. זאת, אפילו בערים מתועשות הנתונות לרמות גבוהות יחסית של זיהום אוויר.
9. היו ערניים לדליפות וטפטופים של מים. דווחו לעיריה על דליפות מצנרת המים.
10. היו ערניים לדליפות מזהמים לקרקע. דווחו לרשות המקומית על דליפות מצנרת ביוב, ודווחו למשרדים המחוזיים של המשרד להגנת הסביבה או ליחידות הסביבתיות ברשויות המקומיות על דליפה של דלקים לקרקע בתחנות תדלוק. גם במקום העבודה, הפנו את תשומת לבם של האחראים לדליפות של דלקים וחומרים מסוכנים באופן המזהם קרקע ומים.

אשמח להוסיף את העצות שלכם למאמר! אנא שלחו כאן

 

 שבת לפי הקבלה | לימוד קבלה באינטרנט | זוגיות לפי הקבלה | פרשת השבוע לפי הקבלה

 

הדפסה שלח לחבר חזרה לראש העמוד

אפסייט - בניית אתרים בניית אתרים אפסייט