מנוי לאוצר הקורסים וההרצאות של משה שרון

כל הקורסים השווים במחיר מצחיק

הרשמה ומנוי – בטופס אחד פשוט ומהיר!

ריכזנו עבורכם את כל הקורסים במקום אחד, פתחנו את השיעור הראשון כדי שתוכלו להחליט אם הוא מעניין אתכם, תוכלו לצפות או להאזין בזמן שלכם, מהפלאפון או מהמחשב, בלי תלות במקום וזמן. סידרנו לכם מחיר שווה באמת, נוח לכל כיס ולא מכביד. ₪47 לחודש או ₪67 במקום אלפי שקלים. תמיד אפשר לבטל..

מחכים לכם

מה הזמן מסמן לי?

כאן תוכלו למצוא הרצאות ומאמרים על פרשת השבוע ועל החג הקרוב הבא עלינו לטובה

פרשת ואתחנן

תמוז

שמע ישראל, מוטי וזהבה. את המשפט הזה "שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד" שמופיע בפרשת "ואתחנן" מכיר כל יהודי, הבנות שלי יודעות כבר מגיל גן לשים את היד על העיניים ולמלמל בסוף "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". מה יש במילים הללו שנצרבו בתרבות היהודית, בגנום היהודי, לאורך אלפי שנים? אפילו את עשרת הדיברות לא אומרים פעמיים ביום, בוקר וערב. יש כמובן עשרות ניואנסים וסודות שמסתתרים במשפט הזה אבל במאמר זה ארצה להתייחס ברשותכם לשני עניינים משמעותיים: מי זה שצריך לשמוע? משום מה, כשאנשים אומרים "שמע ישראל" הם מפנים תודעתם, לפעמים גם את עיניהם העצומות – השמימה. למי הם פונים? למי אתה פונה כשאתה אומר "שמע ישראל"? ובכן – זה לא הקב"ה שצריך לשמוע אלא "ישראל". ומי זה ישראל? אנחנו. אני, אתה ואת צריכים לשמוע. שהרי אם הוא זה שהיה צריך לשמוע, הרי לא היה צורך לומר זאת בקול רם. בתפילת שמונה עשרה אנחנו מדברים איתו ולא מוציאים קול. אבל כשאנחנו אלה שצריכים לשמוע אז צריך קול רם. אוקיי, ומה אנחנו צריכים לשמוע? שה' אלוקינו ה' אחד? למה כ"כ הרבה פעמים ביום? בשנה? בחיים שלמים? שמעתי כבר, הבנתי, למה אני צריך לשמוע שוב ושוב?

ראש השנה

תמוז

חגים ביהדות הם אינם טקסי זיכרון - חגים הם חלונות של אנרגיה שמתרחשים בהווה. כותב הרמח"ל "שבשוב תקופת הזמן ההוא (של החג או המועד) יאיר עלינו אור מעין האור שהאיר אז, ותחודש בנו תולדת אותו התיקון"

הספרים של משה שרון

קליפות הנפש | יום ליום | העולם לא יכול להתקיים בלעדיך | עשרה נכנסו לפרד"ס | זוגות זוגות | אחי אהרן ואמא בהריון | נפלאות הכעס | הנסיך קוקוריקו | אייכה

הציטוט היומי - מתוך הספר יום ליום

י' אב תשפ"ה

אין ישראל נגאלין לא מתוך הצער ולא מתוך השעבוד ולא מתוך הטלטול ולא מתוך הטירוף ולא מתוך הדוחק ולא מתוך שאין להם מזונות, אלא מתוך עשרה בני אדם שהן יושבין זה אצל זה, ויהיה כל אחד מהם קורא ושונה עם חברו וקולם נשמע.

אליהו זוטא | פרק יד'